fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' שמואל.
אחיו: ר' אהרן ור' חיים.
סבא: ר' מאיר (מצד אביו).
מוריו: ר' יוסף מטראני, ר' שלמה הלוי [הזקן] (בעל "לב שלמה").
מתלמידיו: ר' אברהם רוזאניס, ר' דוד פאלקון (בעל "בני דוד"), ר' יעקב כולי (בעל "מעם לועז").
נולד בשנת ה'תי"ז בעיר קונסטנטינופול [כיום איסטנבול] (טורקיה).
בגיל 7 כבר ניכר בכישרונותיו המיוחדים ומידותיו הנעלות, שקד על לימוד התורה בישיבת ר' שלמה הלוי [הזקן] ור' יוסף מטראני, התפרסם כגאון וכונה "קיוג'וק תנא" [התנא הקטן].
נשא לאישה את בת דודו – ר' אברהם רוזאניס [הזקן], היות ולא נולדו להם ילדים חשב לשאת אישה נוספת אך לבסוף זנח את העניין. בהיותו בקי בשפה ובספרות הטורקית וכן בחוקי המדינה מונה על ידי חמיו שעסק במסחר עם אנשי השלטון והצבא למנהל בית מסחרו.
לאחר פטירת חמיו עסק לפרנסתו במסחר יחד עם שני אחיו וניצל כל רגע פנוי ללימוד אולם כעבור זמן אחיו החליטו לאפשר לו לשקוד על לימוד התורה ולדאוג לכלכלתו. תמך כלכלית בתלמידי חכמים שלמדו בישיבה שייסד בביתו, בלילות בדרך כלל לא ישן במיטתו אלא התנמנם במקום בו למד, כתב הגהות על הטורים ועל ספר "החינוך" לר' אהרן הלוי מברצלונה, את הארותיו וחידושיו נהג לכתוב ללא כל סדר ובענוותנותו לא התכוון לפרסמם בספר. סייע לעניים וליתומים ורבים נהרו להאזין לדרשותיו שרובן היו בנושאי צדקה, חסד ואהבת ארץ ישראל. השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו ממקומות שונים. דן כל אדם לכף זכות וגם אל המומרים התייחס כאנוסים שהוכרחו מסיבה כלשהי להמיר את דתם אך לא בגדו בעמם. נהג לומר 'גדול כח ההיתר' ותמיד השתדל להקל בפסקיו. התנגד בתוקף לתנועה השבתאית ובשנת ה'תע"ד נמנה בין ראשוני החותמים על כתב החרם ששלחו רבני קונסטנטינופול נגד נחמיה חיון אך בהוראת הווזיר [אברהים פחה] נאות יחד עם ר' יוסף מטראני ור' שמואל הלוי להתיר את החרם בכ"ז תמוז ה'תפ"ה בתנאי שלא יקהיל אנשים ולא יעסוק בתורת הנסתר. רבני העיר ואנשי הקהילה הביעו את מורת רוחם מהתרת החרם ובאחד הלילות נגנבו מביתו חפצים אחדים ושלושה מכתבי ידו.
בשנת ה'תפ"ה חלה וסבל ייסורים במשך שנתיים, בהגיעו לגיל 70 אמר 'קרבה שנת השבע שנת השמיטה' וביום שמיני של פסח שנת ה'תפ"ז השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דרך מצוותיך