המקובל רבי יצחק אלפייה
תאריך הילולא: כ''ו אלול מקום קבורה: ישראל
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadi
אביו: המקובל רבי יעקב חיים ישראל רפאל.
אמו: שרה [צלחה].
אשתו: מזל.
אחיו: ר' ישעיה שאול, ר' מרדכי משה.
אחותו (החורגת): צלחה.
סבא: ר' יצחק (מצד אביו).
סבתא: שרה (מצד אביו).
מתלמידיו: המקובל רבי מנחם מנשה, המקובל רבי עובדיה הדאיה (בעל "ישכיל עבדי").

נולד בי"ח שבט ה'תרל"ח בארם צובא [חלב] (סוריה) ונקרא על שם סבו מצד אביו.
בגיל 5 לערך התייתם מאמו וגדל בבית סבו (ר' יצחק). עלה לארץ ישראל עם משפחת אביו וסבו והתגורר בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת המקובלים "בית א-ל" והוסמך לשחיטה על ידי סבו. התפרסם כגאון בתורת הנגלה והנסתר עם זאת ניכר בצניעותו ובענוותנותו ובהקדמה לספרו כתב 'אם בחכמת הפשט קצרה שכלי מהבין קל וחומר וכל שכן הוא לי בסודותיה ובחכמת הקבלה וברזין עילאין שבה... מה שהורגלו לקרותי בשם חכם זה היה לכבוד מר זקני זצ"ל'.
בשנת ה'תרס"ז מונה לשמש כחבר בית הדין בירושלים אולם כעבור תקופה קצרה התפטר ובשנת ה'תר"ף ייסד יחד עם רבנים נוספים את חברת "אור-חדש וצמח-צדיק" בבית הכנסת של בית הרפואה "משגב לדך" ללימוד תורה משותף של יהודים מכל שכבות האוכלוסייה ודאג לכל צרכי הישיבה והתלמידים.
בי"ח אב ה'תר"ע נפטרה זוגתו ונטמנה בהר הזיתים בירושלים.
בשנת ה'תרע"א עבר להתגורר בראשון לציון וייסד את חברת "עולי רגלים" שחבריה עלו מדי חג לירושלים בכדי לקיים את מצוות עלייה לרגל. במשך ארבע שנים לימד נערים בבית הספר המקומי אולם כאשר נודע לו שבית הספר נתמך על ידי "החילונים" פרש ממשרתו והחזיר את כל הכסף שקיבל כשכר על אף מצבו הכלכלי הדחוק.
בכ"ג שבט ה'תרע"ו נפטר אביו ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
שב להתגורר בירושלים ובב' אייר ה'תרצ"ו נפטרה אחותו החורגת (צלחה בת רבקה) ונטמנה בהר הזיתים בירושלים. בחודש סיוון ה'תרצ"ו החל בהפצת לימוד "יאיר נתיב" שתיקן. איגד תלמידי חכמים שעסקו בלימוד תורת הקבלה בישיבת "בית א-ל" ודאג למשכורתם מתרומות שאסף אך לא הסכים לקבל תרומות ממי שאינו שומר שבת.
בעקבות חלום שחלם נסע למצרים בתקופת מלחמת העולם השנייה להתפלל על קברו של ר' יעקב אביחצירא (בעל "מחשוף הלבן") יחד עם מספר יהודים מהקהילה היהודית במצרים.
בשנת ה'תש"ח פעל להשארת 10 משפחות יהודיות ברובע תחת השלטון הירדני אך לבסוף הועבר יחד עם שאר משפחות הרובע לאחת משכונות ירושלים החדשות ובמהלך ההעברה איבד את רוב כתבי ידו.
סבל מחוליים רבים ומקוצר נשימה ועבר ניתוחים שונים. נהג לחתום ליד שמו 'הבוטח ברחמי א-היה והוא בעזרתנו יהיה'. הדגיש את עדיפותן של 'תעניות דיבור' על תעניות צום ויזם ימי 'תעניות דיבור' ציבוריים. התנגד לשינוי במנהגים והתריע על הורים שלא שולחים את ילדיהם לתלמוד תורה ולישיבה.
הקפיד מאוד שיהודים בלבד יבנו את המצבה, בשנת ה'תשט"ו חלה ובנוכחות עשרה תלמידי חכמים שהיו בחדרו אמר "קריאת שמע", "וידוי", "שיוויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט" (תהילים ט"ז/ח') הניח ראשו על הכרית והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    אהבת השם (ק)
•    אור חדש וצמח צדיק
•    הקונטרס היחיאלי (ק1/ק2/ק3)
•    יאיר נתיב (ק)
•    ריח ליצחק (ק)
•    שיח יצחק
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:wa
ירושלים: הר המנוחות, חלקת הרבנים.
חברה קדישא העדה הספרדית.