fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi

מתלמידיו: רבי עקיבא.

תנא מהדור השני לתנאים. כונה בשם עמסוני על שם מוצאו מהעיר 'גמזו' [כאשר האות ג' מתחלפת באות ע' - כלומר בן העיר גמזו] וישנה דעה כי הינו התנא המכונה 'איש גם זו' על מנהגו לומר על כל דבר שארע לו 'גם זו לטובה'.

נשלח להביא לקיסר אבנים טובות ומרגליות כדורון ובדרך החליפו דיירי הבית בו נשאר ללון והניחו במקומם עפר. רבי נחמיה גילה כי בחבילתו נמצא עפר ואמר 'גם זו לטובה'. כאשר הקיסר קיבל את המתנה רצה להרוג את היהודים על שהעליבו אותו וגם על כך אמר רבי נחמיה 'גם זו לטובה' ואז נתגלה אליהו הנביא מחופש כאחד השרים ואמר לקיסר כי אולי זהו העפר עמו ניצח אברהם אבינו במלחמתו נגד חמשת המלכים. לאחר שניסו את העפר במלחמה עם מדינה שהיה קשה להם לכבוש והפעם הצליחו, ציוה הקיסר למלא את התיבה באבנים טובות ומרגליות ושלח את רבי נחמיה בכבוד גדול (תלמוד בבלי תענית כ"א/א').

פעם אחת הלך לבית חמיו והיה עמו משא שלושה חמורים: אחד של מאכל, אחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד וביקש ממנו צדקה. אמר לו רבי נחמיה המתן עד שאפרוק מן החמור, אולם טרם הספיק לפרוק מת העני מרעב. נפל על פניו ואמר - עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגלי שלא חסו על רגליך יתקטעו ולא נתקררה דעתו עד שאמר כל גופי יהא מלא שחין. ואכן התעוור בשתי עיניו, נעשה גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, כל גופו התמלא שחין והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחים בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים (תלמוד בבלי תענית כ"א/א').

נהג לדרוש את כל התורה בשיטת ריבוי ומיעוט (תלמוד בבלי שבועות כ"ו/א').

ישנה דעה כי רבי נחמיה העמסוני היה מתלמידיו של רבי עקיבא ולא מורו ובמשך 22 שנה שימש את ר' עקיבא! (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה').