fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tza

אביו: ר' אהרן.

אשתו: זלדה.

בניו: אהרן, ר' צבי הירש.

מורו: ר' שלמה לוריא [המהרש"ל].

מתלמידיו: המקובל רבי אברהם ראובן כ''ץ סופר [נכדו מבתו] (בעל "ילקוט ראובני"), ר' גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר [התוספות יום טוב], ר' שבתאי שפטיל הורוביץ (בעל "ווי העמודים").

נולד בשנת ה'ש"י בעיר לונטשיץ [לנצ'יצה] (פולין).

בצעירותו למד בישיבתו של המהרש"ל בלובלין (פולין).

התגורר בירוסלב (פולין) והתפרסם בכישרונו המיוחד כדרשן. נדד בין קהילות היהודים ברחבי פולין – לובלין, לבוב [למברג], ירוסלב ועוד וסחף את לבבות השומעים. היה מקורב מאוד לראשי "ועד ארבע ארצות" ומונה בהמלצתם לראש ישיבה בלבוב (אז פולין כיום אוקראינה). בחודש אב שנת ה'ש"ם הדפיס את ספרו "עוללות אפרים" ובשנת ה'שמ"א עבר ללבוב וכיהן כראש ישיבה.

לפני פורים שנת ה'שס"א חלה וכאשר נשקפה סכנה לחייו נדר לחבר פירוש לתורה, כעבור מספר שבועות הוסיפו לו את השם 'שלמה' [על שם מורו] ולאחר שנרפא כתב את ספרו "כלי יקר" על שם הפסוק "הבן יקיר לי אפרים" והפסוק "כלי יקר שפתי דעת" שאמר אותו שלמה המלך. בחודש אדר שנת ה'שס"ד עבר לצ'כיה והתיידד עם ר' ישעיהו הלוי הורוביץ (בעל השל"ה). מונה לראש הישיבה בפראג (צ'כיה) ולאחר שר' יהודה ליווא [המהר"ל מפראג] התפטר מתפקידו החל לכהן במקומו גם כאב"ד [אב בית דין]. כעבור 3 שנים סיים את כהונתו כאב"ד ומונה לדרוש בשבתות ובמועדים. התנגד ללימוד התורה בשיטת הפלפול המרחיקה לדעתו את הלומד מאמיתה של תורה וביקר בחריפות את השכבה האמידה בציבור שעסקה בסיפוק עצמי של תענוגות ומותרות והזניחה את אחיהם העניים.

בחודש תשרי שנת ה'שס"ז ברח מפראג לעיר בישיץ עקב התפרצות מגיפה ולזכר הפוגרום שהתחולל בפראג בב' אדר ה'שע"א כתב "סליחות".

ביום חמישי שנת ה'שע"ט השיב את נשמתו ליוצרה.

תלמידיו רצו להתעסק בטהרתו ובקבורתו אולם ר' ישעיהו הלוי הורוביץ פסק כי זכות זו ניתנה לקברנים ואם יוותרו על מצוותם הרשות בידם.

מספריו:

•    אורח לחיים: דרשות (ק)

•    כלי יקר: על התורה (ק)

•    עוללות אפרים: דרשות (ק)

•    עיר גיבורים: דרשות (ק)

•    עמודי שש (ק)

•    רבבות אפרים

•    שפתי דעת (ק)