אביו: ר' יעקב.בניו: ר' דוד (בעל "פתח האהל"), ר' יצחק ["בבא חאקי"] ור' ישראל ["בבא סאלי"].אחיו: ר' אברהם, ר' אהרן ור' יצחק.אחיותיו: מרת אסתר (בעלה ר' מכלוף אדהאן) ומרת פריחה (בעלה ר' יעקב תורג'מאן).סבא: ר' מסעוד (מצד אביו).מורו: ר' יעקב [אביו].מתלמידיו: ר' שלמה חיון.לאחר שנולדו לר' יעקב שתי בנות הפציר בתפילה לזכות לבן זכר שימשיך את דרכו ונולד במרוקו בנו – מסעוד.מילדותו שקד על לימוד התורה יחד עם אביו. התפרסם כגאון הבקי במקרא, משנה וגמרא וכונה "ארון התורה". בהוראת אביו החל ללמוד באופן עצמאי גם את תורת הנסתר ולאחר שהעלה בפני אביו קושיה בתורת האריז"ל החל אביו ללמוד עמו קבלה כל חצות לילה.כתב פיוטים בהם שזר סודות וכוונות על פי הקבלה כגון "מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני" ו"יום השבת טוב להודות לא-ל נורא תהילות". ערך את סידור התפילה "חסד לאברהם" עם כל הכוונות הדרושות על מנת להתפלל עם 'כוונות' וכאשר ביקש מאביו שיעניק לו במתנה את אחד מחפציו קיבל חלוק וחולים שנתעטפו בו נרפאו.לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ם התמנה לראב"ד [ראש אב בית דין] והנהיג את קהילת יהודי תאפיללת ביד רמה. קבע תקנות להתנהלות הקהילה, הדגיש את חשיבות חינוך הילדים ליראת שמים, דאג לעניים ואף לווה בריבית מהגויים כדי לחלק צדקה לנזקקים ולדאוג למחסורם. כונה "סבא דמשפטים" כי עמד בראש בית הדין, לא חת מפני איש ועמד על קוצו של יו"ד בפסיקותיו. ממקומות שונים פנו אליו על מנת שיכריע בדיני תורה סבוכים וחכמי מרוקו ביקשו שיחווה דעתו על פסקי דין שכתבו. נודע כבעל רוח הקודש ורבים ביקשו את עצתו וברכתו, אף שרים ומושלים התייעצו עמו בענייני מסחר, ביטחון ודיפלומטיה ואחת בשנה מלך מרוקו ביקר אותו בביתו שבתאפיללת.בשנת ה'תרס"ח השיב את נשמתו ליוצרה.[הגויים ראו את רבבות היהודים המלווים את רבם בכבוד גדול ובלילה הוציאו את גופתו מהקבר. המעשה התגלה עם בוקר ולמחרת ר' דוד (בנו) ראה את אביו בחלום אומר לו שלא יצטער כי הביזיון נגרם היות ואחד מאנשי החברה קדישא שהתעסק בטהרתו עבר עברה באותו יום וכאשר נגע ברגליו בשעת הטהרה טימא אותו ובכדי להסיר את הטומאה היה נצרך לביזיון הנ"ל].
ריסאני [תאפיללת]