אביו: ר' יוסף.אמו: מרת פערל גוטא.אשתו: אסתר ציפע (בזיווג שני).מורו: ר' מרדכי טוורסקי [ המגיד מטשרנוביל].מתלמידיו: ר' אברהם הכהן ליפמנס מאבאליטש, ר' אלכסנדר סענדר פרומקין.נולד בשנת ה'תקמ"ט בעיר קוטלנה [קאטעלנע] (אוקראינה).בגיל 4 התייתם מאביו ובגיל 9 התייתם גם מאמו. יומם ולילה שקד על לימוד התורה ובגיל 12 כבר התפרסם כ"עילוי מקאטעלנע". בגיל 13 שמע על "עילוי" מהעיירה ניוויזיראדקע והלך ברגל על מנת להיפגש עמו, בדרכו הגיע לפרוהביטש (אוקראינה) והוזמן לביתו של ר' שלום שכנא ובנו – הרוז'ינר. לבקשת ר' שלום הסביר דף גמרא עם כל דברי רש"י ותוספות לאחר שעיין רגעים ספורים בדף גמרא שר' שלום פתח לפניו ואף היה מוכן לומר בעל-פה את הדף ישר והפוך. בהגיעו לעיירה ברדיטשוב (אוקראינה) העלה קושיות במהלך דרשתו של ר' לוי יצחק דרברימדיגר בבית הכנסת ור' מרדכי יפה מלעכוויטש אמר לו כי הוא יודע שגילו לו מן השמים להתקשר ל"מרדכי" אולם הכוונה לר' מרדכי טוורסקי [המגיד מטשרנוביל]. כאשר הגיע אל המגיד מטשרנוביל נמנה על חסידיו ונסע אליו אף לאחר שהתפרסם בעצמו כצדיק.נשא לאישה את בתו של הגביר ר' משה חפץ [כונה – ר' משה מגיד] אך היות ולא הסכים ליהנות מהזולת גזר על זוגתו לא לקבל דבר מבית הוריה וחי בדוחק ובצמצום.בזיווג שני נשא לאישה את בתו של ר' חיים.ניחן בראיה רוחנית מדהימה, ידע את כל מחשבות האנשים העומדים לפניו והעיד על עצמו כי יכול להכיר ולהבחין בבהמה שעוברת ליד חלון ביתו בכל המעשים שעשה בעל הבהמה מיום לידתו. השתדל להסתיר את גדלותו ומדרגתו הרוחנית ונהג להסתובב בביתו אנה ואנה ולעשות תנועות משונות שעוררו תימהון בעיני רואיו אך בשנת ה'תקפ"ט התפרסם כפועל ישועות לאחר שאדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (בעל ה"צמח צדק") שלח אליו אישה שבעלה נעלם ונותרה עגונה במשך שנים ובהביטו בחלון ביתו אמר לאישה כי בעלה עומד כעת על תורן הספינה שבה הינו עובד בעיר ליבוי במדינת קורלאנד (אז האימפריה הרוסית כיום לטביה).המונים נהרו אליו מארצות שונות ואף גויים ביקשו את עצתו ובירכתו, ר' מאיר מפרמישלאן שלח אליו אנשים הזקוקים לישועה ולאחר פטירת ר' חיים רפאל מסטרשלה [בנו של ר' אהרן הלוי הורביץ מסטרשלה בעל "עבודת הלוי"] רבים מחסידי סטרשלה הסתפחו אליו.כונה "הצדיק מווילעדניק" ומיזג בין שיטות שונות בדרכי החסידות. באהבתו הגדולה לכל יהודי נהג לעמוד ולקבל בסבר פנים יפות ובכבוד כל יהודי שהגיע לביתו. טרם חולל מופת עורר את האדם על חטאיו והשפיע עליו לשוב בתשובה, השתדל לחזק ולהעניק תקווה אפילו לגרועים שבחוטאים, במקרים רבים לא השיב תשובה ישירה אלא ציטט בקול רם פסוק מתוך המקראות ולפעמים לא העניק בעצמו סגולה אלא העדיף לפעול ישועה על ידי אחד מן הצדיקים נסתרים עמם עמד בקשר. לא הסכים לקבל מעות כ"פדיון" כאשר ידע ברוח קודשו שהכסף אינו ממקור טהור, את רוב כספו חילק צדקה ולעיתים אף נטל הלוואות על מנת לסייע לנזקקים. התלבש בבגדים פשוטים, נהג לשהות זמן ממושך במי המקווה, להתפלל תפילת ערבית בחדרו ולא בשעה שהציבור מתפללים וכן בערב שבת התפלל בחדרו תפילת מנחה ונשאר בחדר עד שיצא לעריכת קידוש. במהלך סעודות שבת שר ניגונים מיוחדים. בדרשותיו נהג לבאר עניין אחד על פי ארבעת דרכי הפרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] אך הבהיר שדעתו אינה נוחה מכך שכותבים את דברי תורתו וכי טרם אמירת דברי תורה אינו יודע מה ה' ישים בפיו ואפילו למלאכים אין השגה בדבריו כי השכינה מדברת מתוך גרונו. הדגיש את מעמדם החשוב של ימי השובבי"ם שהוא תיקון לכל הנידחים והאובדים וביאר את סדר התעניות, הלימוד ונתינת הצדקה בימים אלו. כאשר מתנגדיו הוציאו עליו לעז שאין הוא למדן השיב אדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש – 'הווילעדניקער הוא גאון!'.בראש חודש אלול ה'תר"ט ביקש מסוחר עשיר וחשוך ילדים שיקנה עבורו חתיכת בד פשתן, כאשר הסוחר שב בראש חודש חשון ה'תר"י עם חתיכת הבד שאל אם שילם את המכס עבורו ולאחר שהתבונן בבד חזר פעמים אחדות על המילים 'אך טבת'. הורה לסוחר לומר לזוגתו לטבול במקווה והבטיח שבחג שבועות ייוולד להם בן שיקראו לו 'בועז' ויאריך ימים כמניין 'בועז' [85 שנים].כעבור כחודשיים השיב את נשמתו ליוצרה וטרם פטירתו ביקש שיתפרו את התכריכים עבורו מאותה חתיכת בד.בצוואתו ביקש להיטמן בביתו והבטיח שכל מי שיפקוד את קברו תפילותיו לא ישובו ריקם ואפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר ויחזיקו בקלאמקע [ידית הדלת] שמסביב לקבר יזכו להיוושע.מספריו:• שארית ישראל (ק)
התמונות באדיבות ר' חנוך קיי