אביו: ר' פינחס.אמו: מרת רבקה.אשתו: הרבנית פריידא (בזיווג ראשון), הרבנית בלומא (בזיווג שני).בנו: ר' שלמה.מוריו: ר' מרדכי מנסכיז ור' שלמה מקרלין.מתלמידיו: אדמו"ר ר' שר שלום מבעלזא, ר' דב בעריש סגי נהור, ר' בנימין זאב שינבלום, אדמו"ר רבי יהודה צבי ברנדויין מסטרטין [מהרי"ץ].
לאחר הבטחת המגיד ממעזריטש כי יזכו לבן שיהיה אור המאיר לעולם, נולד בכפר הסמוך לעיר יאנוב (בלארוס) להוריו הקשישים בנם – ר' אורי.בהגיע העת ללמדו תורה עברו הוריו לעיר יאנוב ומילדותו ניכר בהתלהבותו ובדבקותו לעבודת הבורא. בגיל 13 כבר החל לשקוד על לימוד קבלה, ידע בעל פה את הרמב"ם ונושאי כליו והיה בקי בגלגולי הנשמות. התפלל בהתלהבות עצומה ובשאגות ולפני כל תפילה נפרד מבני ביתו היות וחשש כי נשמתו תצא מרוב דבקות.התנגד ללימוד קבלה ע"י המונים, נדד ממקום למקום על מנת להלחם בכת המשיחית והשתדל להעביר את המוני העם ללימוד הנגלה. חינך לעבודה שבלב ולביטול תאוות הכסף והיה בקי בגלגולי נשמות.לאחר שנשא לאישה את מרת פריידא עבר להתגורר בעיר לבוב (אוקראינה). חי בדלות, הקדיש את כל זמנו ומרצו ללימוד תורה וחסידות בפרט ואשתו עסקה במכירת ירקות לפרנסתם. חיפש אחר אחד מצדיקי הדור שיהיה לו לרב ור' אלימלך מליז'נסק ברך אותו שהקב"ה יזמן לו במהרה את הצדיק ששורש נשמתו אצלו. לאחר שובו שמע כי ר' שלמה מקרלין הגיע להתארח בלבוב במשך יום השבת והחליט להגיע למקום אכסנייתו. ר' שלמה מקרלין קדמו במאור פנים והחל ללמדו דרך בעבודת ה' על כן עבר להתגורר בסמוך לרבו (ר' שלמה מקרלין) ולמד עמו כ-14 שנה. לאחר שר' שלמה מקארלין נרצח, עבר להתגורר בעיר סטרליסק והחל להתפרסם. חסידים רבים הצטרפו אליו ומכולם ללא יוצא מהכלל נדרש לשאוב מים מהבאר שניצבה מעבר לרחוב בהתאם לדבריו כי 'החבורה שלנו היא של אש אוכלת. מי שאינו מכין לו מים לא יוכל לעמוד באש'. כל שנה התארח שבת אחת אצל תלמידו (ר' יהודה הירש) בסטרטין.לאחר שאשתו נפטרה נשא לאישה את בתו של ר' יעקב קופל חסיד מקולומייא (מרת בלומא).באחד הימים החוזה מלובלין אמר לחסיד ר' אייזיק שכאשר יפגוש את ר' אורי ימסור לו כי הוא יודע שיש לו שני פנים, ר' אייזיק מסר את דבריו לר' אורי אולם ר' אורי טען כי יש לו ארבעה פנים כמו השרפים עליהם אומר הכתוב "ארבעה פנים לאחת" ומאז כונה בשם "השרף".בכ"א אלול ה'תקפ"ו אמר 'בשמים נמצאים ארבעה בתי דין, סנהדרין של 71, סנהדרין קטנה של 23, בית דין של מעלה ובית דין של מטה. הרב הצדיק רבי מיכל מזלוטשוב כיהן באחד מבתי דין אלה אך העלו אותו לסנהדרין הגדולה, ממילא נתפנה מקומו בבית דין של מעלה והמקום מוכן לצדיק שיפטר מהעולם' וכעבור יומיים השיב את נשמתו ליוצרה.בעת הקבורה החל בנו (ר' שלמה) באמירת הקדיש ולאחר שאמר 4 תיבות: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' הפסיק ואמר כי אביו הוא שרף וכבר נמצא תחת כסא הכבוד לכן אין צורך להעלותו.[מצאצאיו הידועים ביותר – המשורר אורי צבי גרינברג].מספריו:• אמרי קדוש: תורותיו ואמרותיו שלוקטו ע"י תלמידו (ק)