אביו: ר' יחיאל.בניו: ר' יחיאל, ר' יששכר בר, ר' משה.
נולד בגלובוקה (ליטא) ונודע בחריפותו ובפקחותו. למד אצל מלמד בבירז' (ליטא) שהתפרסם כתלמיד חכם גדול אך היות ולא מצא חן בעיניו אמר בחריפותו כי מי שלא למד אצל המלמד מבירז' אינו יודע ללמוד והמלמד מבירז' בעצמו הרי לא למד אצל המלמד מבירז' ומשום כך איננו יודע ללמוד!שימש כ"חוזר" אצל רבי אהרן הלוי הורביץ מסטרשולה. בהגיעו לגיל 9 אביו לקחו לבית ידידו (ר' יצחק סמורגונר) על מנת שילמדו את מלאכת השענות, אך כאשר החל לבכות בבית השען על כי רצונו ללמוד את הגמרא על מפרשיה, הביאו השען לישיבת מינסק. ראשי הישיבה גילו כי בגיל כה צעיר הינו בקי בש"ס ומפרשיו וכי יש לו מוח גאוני והחליטו כי אינו מתאים לישיבת הבחורים אלא בין הלומדים הבוגרים בבית המדרש. ר' יהושע אייזיק המשיך להתגורר בבית השען, למד בבית המדרש של בלומקה, סיים ללמוד את הש"ס בבלי וירושלמי 69 פעמים ועד מהרה התפרסם בשם "העילוי מגלובוקה". אחת מנשות העיר העשירות (מרת רבקה) אשר משפחתה ייסדה את בית המדרש לקחה אותו לביתה, דאגה לפרנסתו והזמינה את אביו להגיע לביתה מבלי להודיעו כי מטרת הזמנתו לכתוב "תנאים" בין בנו לבין אחת מבנותיה. ר' יחיאל הגיע למינסק אך נכנס ראשית לבקר את ידידו (ר' יצחק פיין) והלה הציע לו את בתו היחידה עבור בנו. ר' יחיאל נענה להצעה, כתב "תנאים" וכאשר הגיע לבית הגבירה ושמע את מטרת הזמנתו הודיע כי בנו כבר השתדך. לאחר נישואיו מצבו הכלכלי של החותן התדרדר ור' יהושע אייזיק שנאלץ לדאוג לפרנסת ביתו עבד כמלמד. בשנת ה'תקצ"ב כיהן כראש ישיבה במינסק, לאחר הפצרות רבות החל לכהן כרב קהילת קאלווריה וכאשר נוכחו לדעת כי אינו בעל ידע בפוסקים החליט ובפחות משנה למד בעל פה את כל ארבע חלקי השולחן ערוך. התפרסם בבקיאותו המופלאה, את דרשותיו אמר בניגון כדרך המגידים אך לא הטיף מוסר. רבים פנו אליו להעניק הסכמה לספריהם אך ר' יהושע אייזיק כמעט שלא נתן הסכמות. ביטל בלגלוג חייכני את הקופצים לשמש ברבנות מבלי ששימשו די צרכם בלימוד התורה ואת מחברי הספרים הרבים, שנא את התארים הנכבדים אשר נהגו לתאר אותם בהם ובז לכל גינוני הרבנות שנהגו הרבנים להתגדל בהם לעיני ההמון. ראה בדמות של רב דמות לוחמת ואמיצה הצועדת לפני העם ומאירה לפניו את הדרך אשר אינה תלויה בדעת הקהל ובחסדי ראשי הקהל.כרבים מבני ליטא דיבר ב"שין" שמאלית, התנגד לפלפולים של הבל, מיהר בתפילת שמונה עשרה של לחש ופסע לאחוריו לפני כל הקהל.עבר לקוטנא אך עזב עקב רדיפות החסידים ובשנת ה'תר"ט החל לכהן כרב העיר טיקטין.לאחר שר' בריש אשכנזי קיבל את הרבנות בעיר לובלין, נתמנה במקומו כרב העיר סלונים (בלארוס).השיא את בתו לר' יוסף (בעל "מרכבת יוסף"), לאחר שהוסיפו לשמו את התואר "חריף" טען כי אלו ראשי תיבות: חתן רבי יצחק פיין והוסיף כי חותנו עשהו לחריף ואילו חותנתו לבקי היות ומיררה את חייו בבית ובזכותה עשה לילות כימים בבית המדרש.בשנת ה'תרל"ג השיב את נשמתו ליוצרה.מספריו:• איבי הנחל: דרושים לשבתות ויו"ט (ק)• מרבה עצה (ק)• מרבה תבונה (ק)• נועם ירושלמי: על ש"ס ירושלמי.• נחלת יהושע (ק)• עמק יהושע (ק)• עצת יהושע (ק)• שפת הנחל: דרשות לשבתות ויו"ט (ק)