אביו: ר' יצחק.
אמו: רחל דיאנה.
אשתו: רחל.
בניו: זבולון [מארין], יצחק ור' מרדכי [אנג'לו].
בנותיו: אסתר [סתרילה] (בעלה יעקב בן יקותיאל פיץ) ודיאנה (בעלה בזיווג ראשון – ר' יעקב לוי בזיווג שני – ר' משה מפאנו).
אחיו: שמואל חזקיה [אח חורג מאביו]. אברהם פרנצו [אח חורג מאמו].
אחותו: ארמוניאה.
סבא: ר' מרדכי (מצד אביו), ר' יוחנן הלוי מפוליה (מצד אמו).
סבתא: ג'נטילה (מצד אביו), אסתר (מצד אמו).
מוריו: המקובל ר' אליקים ב"ר ישעיה משה ממצ'ראטה, ר' חזקיהו פינצי, המקובל ר' מלאכי גאליקו, ר' עזריאל בסולה, ר' שמואל ארקיוולטי.
מתלמידיו: ר' אברהם לומברוזו, ר' יוסף חמיץ, ר' שאול הלוי מורטרה (בעל "גבעת שאול").

נולד בי"ח ניסן ה'של"א בוונציה (איטליה), לאחר שהוריו נמלטו מהעיר פררה (איטליה) בעקבות רעידת אדמה.
צאצא למשפחה רמה מצרפת שהיגרה לוויטרבו (איטליה) והתיישבה בעיר מודינא (איטליה) על כן הוסיפה לשמה את הכינוי "די מודינא".
כאשר שב עם הוריו לעיר פררה בגיל 8 חודשים אחד הסבלים הגויים ניסה לחטוף אותו ולאחר מרדף הצליחו להשיבו. מצעירותו נודע בכישרונותיו המופלאים ובגיל שנתיים וחצי החל לקרוא את ההפטרה בבית הכנסת. בשנת ה'של"ה עבר עם הוריו לעיר קולונייא (איטליה) ובחודש אלול ה'של"ח עבר עמם למונטאניינה (איטליה). בחודש ניסן ה'ש"ם נסע לפררה ושקד על לימוד התורה בבית המדרש של ר' חזקיהו פינצי בד בבד עם לימוד שירה, מחול, נגינה והשפה הלטינית. כעבור שנה נאלץ לשוב לבית הוריו ובחודש אייר ה'שמ"א נסע לפדובה (איטליה) ללמוד בבית המדרש של ר' שמואל ארקיוולטי ולמד עמו גם את מלאכת השיר. בחודש ניסן ה'שמ"ב שב לבית הוריו, כשנתיים למד עם ר' משה בר בנימין מלארוקה ומגיל 13 החל ללמוד באופן עצמאי.
מראש חודש תמוז ה'שמ"ט נאלץ לעסוק בהוראה לפרנסתו היות ואביו ירד מנכסיו. לבקשת אמו השתדך עם בת אחותה (מרת אסתר) אולם ביום שנקבע לנישואין – י"ג סיון ה'ש"ן חלתה ובליל שבת – כ"א סיון נפטרה. לבקשת קרובי משפחתה נשא לאישה את אחותה בה' תמוז ה'ש"ן וביום שני כ"ה אלול ה'שנ"א נולד בנם הבכור שנפטר בט' חשון ה'שע"ח בהיותו בגיל 26 ועל אף אזהרת אביו קרא את שמו 'מרדכי' על שם סבו. בכ' כסלו ה'שנ"ב נפטר אביו וכעבור כשנה בט"ו כסלו ה'שנ"ג עבר להתגורר בוונציה.
בראש חודש טבת החל ללמד נערים לפרנסתו ומחודש אייר ה'שנ"ד מונה לדרשן הקהילה וגם נזירים ואנשי שלטון גויים נהרו להאזין לדרשותיו. בב' חשון ה'שנ"ד נולד בנו 'יצחק' שנקרא על שם אביו אך עקבותיו נעלמו לאחר שהיגר לברזיל. בו' ניסן ה'שנ"ה נולד בנו 'אברהם' שנקרא על שם אחיו החורג מצד אמו [אברהם פרנצו] אולם כעבור כשנה בז' אדר ה'שנ"ו נפטר. בראש חודש טבת ה'שנ"ז נולדה בתו ולא נקראה בשם היות וכעבור 17 יום נפטרה. בד' תמוז ה'שנ"ז נפטרה אמו ובד' ניסן ה'שנ"ח קרא לבת שנולדה לו 'דיאנה' על שם אמו. בראש חודש אייר ה'שס"א החל לדרוש במדרש חברת ת"ת אשכנזים. בכ"ט ניסן ה'שס"א נולד בנו – 'זבולון' שנקרא על שם זבולון [בנו של יעקב אבינו] ונרצח בגיל 21 בחול המועד פסח ה'שפ"ב. בכ"ד אלול ה'שס"ג נולדה בתו 'אסתר' שנקראה על שם סבתו מצד אמו.
בחודש אלול ה'שס"ד עבר להתגורר בפררה אולם באדר ה'שס"ז חזר מרוב געגועים לוונציה. בראש חודש אייר ה'שס"ט עבר לפירנצה (איטליה) לצורך פרנסתו כמלמד לילדי הקהילה אולם עקב מחלוקת עם אנשי הקהילה, מזג האוויר שהזיק לעיניו ולעיני זוגתו וגעגועיו לעיר מולדתו שב בראש חודש אייר ה'ש"ע לוונציה. נמנה על אנשי "הישיבה הכללית" [מוסד הרבנות הרשמי בעיר], מונה לראש הרבנים ונהג לחתום על אגרות 'הנעצב וצעיר יהודה אריה מודינא'.
לאחר שחתן בתו (דיאנה) נפטר, גידל בביתו את בנם – יצחק מן הלויים. פעל לייסוד אקדמיה ללימוד תורה בחצר ביתו של אחד מנכבדי הקהילה בוונציה, ייסד וניהל אקדמיה למוזיקה ועסק במקצועות שונים לפרנסתו – הוראה, שדכנות, הגהת ספרים, כתיבת הסכמות לספרים, דרשות, נוסחאות למצבות, קמעות, אגרות ושירים לאירועים שונים אולם סבל מקשיים כלכליים והיה מעורב במשחקי הימורים בהם לרוב הפסיד כספים רבים. כתב עשרות ספרים ולבקשת נוצרים אמידים מאנגליה כתב ספר אודות דיני ומנהגי היהודים, באמצעותו ניסה לבטל את הספרות האנטי יהודית שמרובה בסילופים וזיופים. חיבר פיוטים ותפילות שחלקם הוכנסו לסידור התפילה. האמין במיסטיקה אולם התנגד בחריפות ומתח ביקורת קשה על הקבלה, קבע כי ספר הזוהר הוא זיוף מאוחר בעל תכנים פסולים וחידושיו ההלכתיים גרמו לאי שביעות רצון מצד רבני הדור.
בג' סיון ה'שצ"ד כתב בצוואתו 'שלא יספידוני כלל ועיקר... לבד זה אשביע אותם בא-לקים ואם אוכל אני גוזר עליהם שלא ירבו ולא יאריכו בשום שבח, רק לומר כי לא הייתי מן הצבועים ותוכי כברי וירא א-להים וסר מרע יותר בסתר מבגלוי ובלתי נושא פנים לאוהב וקרוב... ונוח לבריות כגדול כקטן...' וציווה לחקוק על מצבתו 'ארבע אמות קרקע בחצר זה, אגב קניין סודר מימות עולם. נפטר יום...'
בחודש כסלו ה'ת"ב חלה ושכב על ערש דווי, בנותיו טיפלו בו ובזוגתו שאף היא החלה לסבול מחוליים שונים וכעבור שבועות אחדים הבריא.
בסוף חודש חשון ה'ת"ח חלה וסבל מקוצר נשימה שהחריף עם הזמן. בי"ג אדר ה'ת"ח נפטרה זוגתו וכשבועיים לאחר מכן השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• ארי נוהם: נגד הקבלה (ק)
• בחינת הקבלה
• בית יהודה (ק)
• בית לחם יהודה (ק)
• בן דוד: נגד האמונה בגלגול נשמות
• גלות יהודה: מילון עברי-איטלקי לתנ"ך, הגדה של פסח ופרקי אבות (ק)
• זקני יהודה: אוסף פסקים (ק)
• חיי יהודה (ק)
• לב האריה (ק)
• מגן וחרב
• מגן וצנה (ק)
• מדבר יהודה (ק)
• מעדני מלך: על שחמט
• סוד ישרים (ק)
• סור מרע (ק)
• פי אריה (ק)
• פרשות כסף
• צלי אש
• צמח צדיק (ק)
• צרי לנפש ומרפא לעצם
• קול סכל
• קורות דיני ישראל
• קיצור אברבנאל
• שאגת אריה
• שירי יהודה
• שפתי צדק
• תפלת ישרים
• תפלות לכל ימי השבוע

לזכות
ישראל ינון בן דוד
ובני ביתו