אביו: ר' מנחם.
בנו: ר' שאול.

נולד בשנת ה'תרכ"ט בג'רבה (טוניס).
בצעירותו נסע ללמוד בישיבה בטריפולי (לוב) והוסמך כשוחט וכמוהל.
נשא לאישה את בתו של ראש הקהילה היהודית בטריפולי – פרג'לה שלג והתגורר בעיירה אלזאוויה [סמוכה לטריפולי] (לוב). לפרנסתו עסק במסחר וזכה לעושר רב. כל יום התעורר ב – 3 לפנות בוקר ושקד על לימוד ספר הזוהר הקדוש, התפלל שחרית וקיבל בביתו בשמחה ובסבר פנים יפות כל מבקש עצה או שואל דבר הלכה.
לאחר שחותנו נרצח החליט בשנת ה'תש"ט לעבור עם משפחתו לטריפולי והעביר ברכבת את כל רכושו. הערבים חשדו כי הוא מרגל לטובת האיטלקים וחיבלו בפסי הרכבת, שדדו את כל רכושו ובערב הגיעו לביתו במטרה להרוג אותו אולם נטלו ממנו כופר נפש בסכום עתק של 700 לירות זהב טורקיות. בשעות הבוקר יצא אל מחסן ביתו וכאשר קבוצת שודדים שארבה לו ניסתה להתנפל עליו נכנס במהירות אל המחסן וסגר את הדלת עם שקי סבון שהיו במחסן. השודדים ירו לעבר הדלת אך הכדורים נבלעו בשקי הסבון, לשמע היריות הגיעה קבוצת חיילים מורדים שהניסה את השודדים והובילה אותו למעצר. האשימו אותו בריגול וגזרו עליו מוות בשריפה. פסק הדין הועבר למושל העיר באמצעות שליח שהיה ידידו מימי נעורים ועל כן החליט לבקרו תחילה ולבקש את סליחתו על שהוטל עליו להעביר את הפסק למושל. לבקשתו השליח מסר לו את המעטפה הסגורה עם פסק הדין ור' שושן מחק את המילים 'ביום שישי הבא' ובמקומן כתב 'בראש חודש הבא' מתוך צפייה לנס. באותו שבוע כבשו האיטלקים את העיר וכעבור ימים אחדים שוחרר מהכלא ושב לביתו. עבר להתגורר בטריפולי ומונה לרב הקהילה, שימש גם כשוחט, חזן ודיין ורבים נהרו לבית הכנסת הגדול בטריפולי בכדי להאזין לדרשותיו.
בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת ה'תשכ"ז עבר עם משפחתו ורוב היהודים למחנה שמור שהוקם בחסות שליט לוב בסמוך לטריפולי. באחד הבקרים נפל בדרכו לתפילת שחרית והרופא שהוזעק קבע כי הסיבה לכך הינה הזקנה. רק כעבור 3 ימים ניתן לרופא איטלקי מומחה שהוזעק מטריפולי אישור מיוחד להיכנס למחנה אולם הטיפול שהעניק לא הועיל ובבוקר יום רביעי השיב את נשמתו ליוצרה.
באישור מיוחד מהשלטונות הותר לקבור אותו בבית החיים היהודי שנמצא במרחק כ – 3 ק"מ מהמחנה ולשם כך נשלחה מכונית להובלה וג'יפים עם חיילים לשמירה.

לעילוי נשמת
אביבה בת אסתר גיטל ז"ל