אביו: ר' רפאל.
אשתו: מרת דינה.
בניו: ר' אברהם, ר' חיים דוד, ר' יוסף רפאל ור' יצחק.
סבא: הראשון לציון ר' חיים דוד בעל "ישרי לב" (מצד אביו).
סבתא: הרבנית גדיה חנה (מצד אביו).

נולד בשנת ה'תר"ה באיזמיר (טורקיה). בגיל 10 עלה עם סבו לארץ ישראל והתגורר עמו בירושלים. בגיל 17 מונה לסופר ומזכיר בית הדין הספרדי בירושלים ולאחר שבשנת ה'תרכ"ה הוסמך לרבנות נשא לאישה את בתו של ר' ישעיה ברדקי וכיהן כאב בית הדין בירושלים. למד איטלקית, עברית, ערבית וצרפתית היה בקי בש"ס ובפוסקים, בחוכמות שונות ובספרות החדשה ובשנת ה'תר"ל יצא כשד"ר [שליח דרבנן] לאירופה המערבית על מנת לגייס כספים עבור יהודי ירושלים. בשנת ה'תרל"ב יצא כשד"ר למדינות צפון אפריקה, במהלך שהותו במרוקו חיבר את השיר 'אוחיל יום יום אשתאה' בשבחה של העיר ירושלים אשר בנוי באותה מתכונת שירו של ר' דוד חסין המדבר בשבחה של העיר טבריה.
לאחר ביקורו בטוניס ובאלג'יריה פנתה אליו קהילת טריפולי (לוב) בבקשה לכהן כרבם במקום ר' אברהם חיים אדאדי שנפטר. ר' אליהו שב לירושלים לסיים את תפקידו ובשנת ה'תרל"ד החל לכהן באישור השלטון בלוב כראב"ד וכחכם באשי הראשון בטריפולי. ייסד ישיבה, פעל לחיזוק חינוך ילדי הקהילה וללימוד עברית, איטלקית, חשבון וכדו' בנוסף לשיעורי הקודש למרות התנגדותם של אחדים מאנשי הקהילה. אסר הכנסת ארונו של נפטר לבית הכנסת בעת ההספד וכן אסר על בעל לשאת אישה נוספת על אשתו באם לא נולדו להם ילדים במשך 10 שנים.
בשנת ה'תרמ"ח הגיע למצרים וכיהן כרבה של קהילת אלכסנדריה, התכתב עם רבנים מארצות המזרח והמערב ובשנת ה'תרס"ג פעל לכינון כנס גדולי הדור בקראקא (פולין) אליו הוזמנו מאות רבנים לדיון ומציאת פתרון יסודי לבעיות הכלל-עולמיות בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והשפעת התרבות האירופאית על חיי הקהילות היהודיות אך בלחץ המתנגדים הכנס בוטל.
לאחר שביקר בשנת ה'תרס"ז בירושלים שב למצרים ובמוצאי שבת שנת ה'תרס"ח השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אסיפת דינים.
• זכרון ירושלים: מחזה.
• ישמח לב.
• נוה שלום (ק)
• תהילה לדוד.
• תעלומות לב: שו"ת (ק1/ק2/ק3/ק4)