אביו: ר' שלום (בעל "שלום לעם").
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: הרבנית צלחה [שולמית].
בנו: ר' שלום מרדכי חיים.
בנותיו: מזל טוב ושרה.
אחיו: ר' יצחק, ר' משה ור' עזרא.
אחותו: מזל טוב (בעלה ר' יעקב קצין).
סבא: ר' משה חיים (מצד אביו), ר' יצחק לבטון (מצד אמו).
מוריו: ר' יצחק אלפיה, ר' יצחק שרים, המקובל שלום בוחבוט.

נולד בכ"ז כסלו ה'תר"ן בעיר חלב (סוריה).
בשנת ה'תרנ"ה עלה עם הוריו לארץ ישראל והתגורר בירושלים. למד בתלמוד תורה "דורש ציון" בישיבת "חסד אברהם" וב"תפארת ירושלים", בגיל 17 החל ללמוד עם מורו (ר' שלום בוחבוט) את יסודות הקבלה. כל יום למד ח"י [18] פרקי משניות ואביו הכיר לו את גדולי הצדיקים בירושלים.
נשא לאישה את בתם של מזל ור' עזרא שבובי שרים. בשנת ה'תרפ"ג החל לכהן כראש ישיבת "פורת יוסף". שימש כשליח ציבור בישיבת "עוז והדר" בה התפללו עפ"י כוונות האר"י ובתפילות יום כיפור עמד מהנץ החמה ועד הנעילה ללא הפסקה בין התפילות ולא הרגיש עייפות. לימד שיעור קבוע בבית הכנסת בשכונת אהל משה.
בשנת ה'תרצ"ט החל לכהן כרב ראשי לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית בפתח תקוה. נודע כגאון, דרשן מופלא ובקי בחכמת הקבלה, חסיד ועניו, שמו נתפרסם כחכם ופוסק ואף מפולין, ליטא והונגריה פנו אליו בשאלות.
בחיפושיו אחר ספרים עתיקים גילה כתב יד עתיק של אחד מאבותיו (ר' חיים מרדכי לבטון בעל "נכח השלחן") ולאחר שלמד בספרו של ר' חיים פלאג'י כי מי שלא זכה לבנים ידפיס ספר תורני וייוושע, החליט להדפיס את הספר וטרם סיים את ההדפסה זוגתו הרתה ונולד בנו.
לאחר נפילת העיר העתיקה בה שכן בית הכנסת "בית א-ל" ריכז סביבו את המכוונים. בשנת ה'תשי"ח הקים מחדש את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים ועמד בראשה עד שהשיב את נשמתו ליוצרה בשנת ה'תשכ"ט בשעת מנחה של יום שבת.
מספריו:
• דעה והשכל: שו"ת על תורת הנסתר
• ויקח עבדיהו: דרושים (ק)
• ישכיל עבדי: שו"ת (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5/ק6/ק7/ק8)
• עבד המלך: על הרמב"ם (ק)
• עבדא דרבנן: על הש"ס