אביו: אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע [הראשון] מלעלוב.
אמו: הרבנית חנה רייצא.
אשתו: הרבנית עטיל (בזיווג ראשון), הרבנית פרומה (בזיווג שני).
בניו: אדמו"ר רבי אברהם שלמה מלעלוב, אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע [השני] מלעלוב, רבי דוד צבי ישראל, אדמו"ר רבי אלטר אלעזר מנחם מלעלוב, אדמו"ר רבי פינחס יצחק מלעלוב-ניקלשבורג, אדמו"ר רבי ישכר דוב מלעלוב, רבי שמואל שמעלקא.
בנותיו: הרבנית חנה (בעלה ר' שמואל עוזר קאפ), הרבנית רבקה (בעלה ר' חיים אליעזר הורנצ'יק) והרבנית נחמה רוחמה (בעלה אדמו"ר רבי שמואל צבי רוזנפלד מלעלוב-קרלין-בני ברק).
אחיו: רבי פנחס חיים ורבי יעקב יצחק.
אחיותיו: מרת אלישבע (בעלה ר' מנשה ליפשיץ) ומרת רבקה רחל (בעלה ר' יעקב צבי ערבליך).
סבא: אדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב - ר' דוד'ל (מצד אביו), ר' יוסף צינווירט (מצד אמו).
סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו), מרת דבורה (מצד אמו).
מורו: אדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.

נולד בחודש כסלו ה'תרס"ג בירושלים (ישראל).
בילדותו התייתם מאמו ולאחר שאביו עבר להתגורר בקראקא (פולין) נשאר להתגורר בבית סבו (אדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב) שחינכו כבנו ממש ואף ישן עמו במיטה אחת באמרו עם הנער הזה טוב לישון.
שקד על לימוד התורה 18 שעות ביממה בקדושה ובטהרה מתוך פרישות יתרה, בלילות נהג ללמוד בישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים העתיקה וניכר עליו כי לגדולות נועד. בבחרותו העיד עליו אדמו''ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא [מהרי"ד] שלא ראה מעולם עלם טהור כמוהו ובגיל 17 הוסמך לרבנות על ידי גדולי התורה בירושלים. לאחר פטירת סבו בה' אלול ה'תרע"ח הצטרף לאביו בקראקא ובא בברית הנישואין עם בתו של רבי אברהם שוורץ אב"ד פשעמישל שבגליציה [אלמנתו של ר' אברהם שוורץ נישאה לאביו בזיווג שני].
בשנות שהותו בפולין הסתופף בצילם של הרבה מצדיקי דורו שהעריצוהו וחבבוהו עד למאוד ביניהם – אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא, רבי ארהל'ה מקוז'ניץ ועוד. כאביו וכסבו שקבלו על עצמם לרבי את אדמור"י קרלין התקשר בקשר עז לרבו – אדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
בשנת ה'תרפ"ח חזר יחד עם אביו לעיר הקודש ירושלים ולאחר פטירת אביו בג' תשרי ה'תר"ץ הוכתר על ידי זקני החסידים לממלא מקומו כאדמו"ר השישי לחסידות לעלוב.
בשנת ה'תש"ג נענה להפצרת חסידיו ועבר להתגורר בתל אביב ולאחר שאדמו"ר רבי יוחנן מקרלין-סטולין נפטר ועדת חסידי קרלין נשארה כצאן ללא רועה נענה להפצרתם וקיבל על עצמו את הנהגת חסידי קרלין באומרו שלוקח זאת כפיקדון עד שנכד האדמו"ר (אדמו"ר רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין שליט"א) ימונה לאדמו"ר וינהל את עדת קרלין-סטולין. בשנת ה'תשכ"ג עבר להתגורר בעיר בני ברק על-יד בית מדרשו ברחוב רבי עקיבא אולם ליבו תמיד היה בעירו ירושלים באמרו 'אני נשאר ירושלמיער יוד' [יהודי ירושלמי] ובשנת ה'תשל"ח חזר להתגורר בירושלים על-יד בית מדרשו ברחוב צפניה.
נודע כצדיק נשגב העובד את ה' במסירות נפש וכפועל ישועות מופלא. טרם הפצצת הכור האטומי בעיראק על ידי צה"ל [צבא הגנה לישראל] התקשר למר יחיאל קדישאי [מזכירו של ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין] וביקש ממנו למסור לראש הממשלה שלא יפחד ויצא לפעולה ובעזרת ה' הכל יעבור בשלום [כשגם מזכיר הממשלה לא הבין במה מדובר] וראש הממשלה נפעם מגילוי רוח הקודש ויצא בברכה זו לפעולה.
בשנת ה'תשמ"א לקה באירוע מוחי קשה כשהוא משותק באבריו ועם זאת המשיך ביתר שאת בעבודתו בקודש ללא שום שינוי כשהוא ממשיך להנהיג את כלל ישראל עד יומו האחרון ובמוצאי שבת פרשת שמות ה'תשמ"ז השיב את נשמתו ליוצרה במעמד מאות מחסידיו בבית מדרשו בשיכון ה' בבני ברק.
לאחר פטירתו נלקטו מדברי תורתו בספרים "קדושת מרדכי" ו"ברכת משה".

המידע באדיבות מוסדות קדושת מרדכי לעלוב