אביו: ר' יצחק.
בנו: ר' נתן.
מוריו: ר' יהושע חריף (בעל "מגיני שלמה"), ר' יואל סירקיס [הב"ח].
מתלמידיו: ר' דוד אופנהיים.

בצעירותו החל לכהן כדיין בקראקא (פולין) ובשנת ה'ת"י התקבל כרב בפרוסניץ (מורביה).
נשא לאישה את בתו של ר' מנחם מנדל (מורו) ולאחר הסתלקותו בשנת ה'תכ"א מונה במקומו לרב בניקלשבורג (סלובקיה).
ייסד ישיבות וגדולי הדור פנו אליו בשאלות הלכתיות, ניכר במידת הענווה ופעמים אחדות ביטל דעתו מפני דעת חבריו ולא סמך על דעתו עד שגדולי הדור ובייחוד חותנו הסכימו עמו.
יצא בתקיפות נגד דברים בהם ראה חילול שם שמים ויחד עם ר' יעקב ששפורט נלחם בתנועה השבתאית.
כיהן כרב בווינה ובשנת ה'ת"ל גורש יחד עם הקהילה היהודית מאוסטריה. באותה שנה מונה לרב העיר מץ (צרפת) לאחר שבחירתו אושרה על ידי הקיסר לודוויג ה-14.
בשנת ה'תנ"ג השיב את נשמתו ליוצרה ולאות אבל ומספד קהילות רבות מלבד קהילת מץ קיבלו עליהן שלא לשמוע בשנה הראשונה לפטירתו קול נגינה וזמרה אפילו בשמחת נישואין.
מספריו:
• חידושי הגרשוני: על שולחן ערוך יורה דעה, חושן משפט ואבן העזר (ק)
• עבודת הגרשוני: שו"ת (ק)
• תפארת הגרשוני: על התורה (ק)