אביו: אדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין.
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: מרת ברכה דינה.
בניו: אדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין ור' שלום יוסף.
בנותיו: גיטל (בעלה אדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ) וחוה (בעלה ר' נחום מטשרנוביץ).
אחיו: אדמו"ר רבי אברהם יעקב [הראשון] מסדיגורה, ר' דוב בער מליובה, אדמו"ר רבי דוד משה מצ'ורטקוב, אדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט ואדמו"ר רבי שלום יוסף מסדיגורה.
אחיותיו: הרבנית גיטל (בעלה ר' יוסף מונזון), הרבנית חיה מלכה (בעלה ר' יצחק מסקווירא), הרבנית לאה (בעלה ר' דוד הלפרין) והרבנית מרים (בעלה אדמו"ר רבי מנחם מנדל האגר מויז'ניץ).
סבא: ר' שלום שכנא (מצד אביו), ר' משה אפרתי מברדיטשוב (מצד אמו).
סבתא: מרת חוה (מצד אביו).

האדמו"ר הראשון לחסידות הוסיאטין נולד ביום חמישי כ' אייר ה'תקצ"ד ברוז'ין (אוקראינה) ונקרא 'שרגא'  על שם זקנו ר' פייביש מקרעמניץ (בעל "משנת חכמים") ו'מרדכי' על שם ר' מרדכי מטשרנוביל.
מילדותו ניכר בכישרונות מיוחדים, בשעות הפנאי עסק במלאכת הציור וציוריו הפליאו את רואיהם. לעיתים השתמט מה'חדר' והמלמד היה טורח למושכו ללימוד אולם היה ירא את ה' ואביו [הרוז'ינר] אמר כי בגללו היה מוכרח לשבת במאסר היות וכדי להביא נשמה כזו שלא הייתה בעולם הזה כאלפיים שנה היה עליו לקבל על עצמו גלות וייסורים קשים.
בט' תמוז ה'תר"י נשא לאישה את בתו של ר' דוד צבי קובלסקי מברדיטשוב והתגורר באחוזה בפוטיק. בשנת ה'תרי"ב עבר להתגורר בעיר מקוליניץ והחל לכהן כאדמו"ר.
בחודש אלול שנת ה'תרט"ו עבר לסטריזוב (פולין) ובשנת ה'תרכ"ה עבר להתגורר בטירה ששופצה בעיירה הוסיאטין (אוקראינה). ייסד מקווה ובית מדרש, הקפיד ושמר מאוד על הזמן ולכל מעשה ופעולה היה לו זמן קבוע, אהב את הנקיות והטהרה, בסעודות שבת היה שרוי בדביקות נוראה שגרמה לאנשים סביבו להחוויר מרוב פחד ובכל ליל שלישי ושביעי של חנוכה נהג לספר מעשיות צדיקים.
בשנת ה'תרנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.

התמונה באדיבות "אגודת המקומות הקדושים ברומניה"