אביו: ר' סעדיה.
בניו: ר' יעקב, ר' ניסים ור' סעדיה בכור.
מורו: ר' שמואל לנייאדו (בעל "בית דינו של שמואל").
מתלמידיו: ר' משה חיים (סבו של ר' יוסף חיים).

נולד בשנת ה'תנ"ט בארם צובה [חלב] (סוריה),
היות וכל הילדים שנולדו להוריו נפטרו בינקותם החליטה אמו להשאירו בפתח בית הכנסת. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק בוכה ואנשי הקהילה גילו לו כי זה הילד של ר' סעדיה שבניו אינם מתקיימים, ברחמיו על התינוק גידלו בביתו וכאשר גדל שלח אותו ללמוד אצל ראש רבני ארם צובא [ר' שמואל לניאדו].
בגיל 15 היה בקי בנגלה ובתורת הקבלה ונודע כגאון. רבנים מארצות שונות פנו אליו בשאלות הלכתיות ובגיל 36 השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא.
בתחילת ה'תק"ג לאחר שיהודי בגדד (עיראק) נותרו כמעט ללא רבנים בעקבות מגיפת הדבר אשר הפילה חללים רבים, פנה נשיא הקהילה (ר' משה) אל ר' רפאל שלמה לניאדו מסוריה שיבחר את אחד מטובי החכמים בעירו על מנת שיכהן כרב הקהילה. ר' צדקה חוצין נבחר לתפקיד ומשנת ה'תק"ג היה לראש רבני בגדד. במשך 30 שנות כהונתו כרב יהודי בגדד חולל מהפכה בחיים התורניים, פעל לבניית בתי כנסת, מקוואות ובתי מדרש, ייסד שיעורי תורה, התקין מנהגים שונים אותם נוהגים יהודי עיראק עד היום, שיקם את הקהילה ודאג לקרב את המוני העם לתורה ומצוות.
אחדים מכתבי ידו שלח עם שיירה מבגדד לארם צובא על מנת להדפיסם בוונציה אולם בדרך נבזזו ע"י שודדים.
בסוף שנת ה'תקל"ב נפגעו שלושת בניו בדבר כבד שפרץ בבגדד. כבכל שבת דרש גם ב"שבת שובה" שנת ה'תקל"ג לפני הקהל ודרשתו הפכה למספד על הנפטרים הרבים במגיפה, כעבור ימים אחדים חלה במגיפת הדבר והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אורח צדקה: על הטורים - אורח חיים יורה דעה וחושן משפט
• מעיל הצדקה: על ארבעה טורים
• מעשה הצדקה: שו"ת
• עבודת הצדקה: על התורה
• צדקה ומשפט: שו"ת (ק1/ק2)

התמונה באדיבות יצחק כרמלי - עיתונאי וחוקר תפוצת ישראל 972-50-6925413