אביו: בארי.
אשתו: גומר.
בניו: יזרעאל, לא עמי.
בתו: לא רוחמה.

נמנה על שבט ראובן וגם אביו היה נביא. נשא לאישה את בתו של דבליים.
ניבא במשך כ - 40 שנה, מסוף ימי עוזיה ועד תחילת ימי יחזקיה, בימי עוזיה, יותם, אחז ויחזקיה מלכי יהודה. באותו פרק זמן בו נתנבאו ישעיה, עמוס ומיכה אך הגדול שבכולן היה הושע וכמו שהיה ראובן בכור לשבטים כן היה הוא בכור לנביאים – "אמר לו הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחילה [במכירת יוסף] חייך שבן בנך פותח בתשובה, שנאמר לכו ונשובה אל ה'..."
הוכיח את ישראל בדברים קשים. "אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע, בניך חטאו. והיה לו לומר בניך הם, בני בחוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו רבש"ע כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו, לך וקח אישה זונה והוליד לך בנים זנונים ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל" (פסחים פ"ז/א') "לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת אמר לו הקב"ה להושע, לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האישה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו ריבונו של עולם יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה. אמר לו הקב"ה, ומה אתה שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן, כך ישראל שהן בני, בני בחוני בני אברהם יצחק ויעקב אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי...ואתה אמרת העבירם באומה אחרת. כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקב"ה עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלוש גזירות בעבורך. עמד וביקש רחמים ובטל גזירה והתחיל לברכן". (פסחים פ"ח/ב') לבסוף ניחם את בני ישראל.
ספר הושע נערך על ידי אנשי כנסת הגדולה ונסדר בראש תרי עשר.

תפילה על קבר הושע בן בארי