מורו: רבן יוחנן בן זכאי.

תנא בדור השלישי והרביעי שחי בארץ ישראל בתקופת מרד בר כוכבא ויש הסוברים כי זכה לראות את בית המקדש בבניינו. היה גבה קומה (נדה ס"א/א), מכונה 'גבל של בית רבי' אולם העיד על עצמו שהיה קברן 'קובר מתים הייתי והייתי מסתכל בעצמות של מתים, השותה יין חי עצמותיו שרופין מזוג עצמותיו סכויין, כראוי עצמותיו משוחין' (נדה כ"ד/ב).
למד עם ר' יהודה בר אלעאי ור' מאיר, החמיר בדין ייבום וביטל את עניין הייבום.
אבא שאול אומר: 'הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר, כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר' (יבמות ק"ט/א). 'אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואלבא דאבא שאול' (יומא ל"ג/א).
'אלו שאין להם חלק לעולם הבא...אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו' (עבודה זרה י"ח/א')
'הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום' (שבת קל"ג/ב)
יום פטירתו אינו נזכר בשום מקום אולם השתרש מנהג כי ביום א' אייר חל יום ההילולא.