fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: המקובל ר' יצחק מדרוהוביטש.
אשתו: הרבנית מלכה.
בניו: אדמו"ר רבי בנימין זאב וולף צבי מזברז', אדמו"ר רבי יוסף מיאמפולה, אדמו"ר רבי יצחק מראדוויל (בעל "אור יצחק"), אדמו"ר רבי מרדכי מקרמניץ ואדמו"ר רבי משה מזוועהיל.
בנותיו: חנה, מאליק (בעלה ר' ישראל לנדאו), הרבנית מרים (בעלה ר' דוד הלוי - המגיד מסטפין).
אחיותיו: מרת בשה (בעלה ר' נחמן ליטווק) ומרת נחה (בעלה ר' אליעזר כתבן).
סבא: ר' יוסף מפיסטין "איש האמת" (מצד אביו).
סבתא: יענטא ["הנביאה"] (מצד אביו).
מוריו: ר' יצחק (אביו), ר' ישראל [הבעש"ט].
מתלמידיו: ר' אהרן ליב, ר' דוד שלמה אייבשיץ (בעל "ערבי נחל"), ר' חיים טורר מצ'רנוביץ (בעל "באר מים חיים"), ר' יצחק אייזיק הכהן, ר' מרדכי מנשכיז, ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי, ר' משולם פייביש הלר מזברז', ר' צבי אריה מאליק.
נולד בשנת ה'תפ"ו בברודי (אוקראינה) למשפחה המיוחסת עד שפטיה בן דוד המלך.
מצעירותו התנהג בפרישות ובטהרה ונודע כגאון בתורה. כאשר חכמי ברודי ביקשו שיצטרף להתנגדות לר' ישראל בעל שם טוב [בעש"ט] חשש מלשון הרע והחליט להגיע למז'יבוז' על מנת לגלות את האמת אודותיו. כאשר הגיע למז'יבוז' יצא לקראתו הבעל שם טוב וקרא לעברו – 'אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך א-לקים למגיד מזלוטשוב'.
לאחר שהצטרף לתלמידיו של הבעל שם טוב החל לשמש כמגיד מישרים בקהילות שונות, עבר בין כפרים ועיירות והפיץ את תורת החסידות. נודע כבעל רוח הקודש וידע את כל מעשי בני האדם עמם נפגש ולמרות העוני בביתו סרב בתוקף לקבל משרה רבנית. חיבר ניגונים שונים וביניהם הניגון "התעוררות רחמים רבים" [להאזנה] [לפני שהבעש"ט נפטר, צווה לנגן ניגון זה וכשסיימו אמר הבעש"ט: מתי, היכן ומי שישיר ניגון זה ברגש של התעוררות תשובה, הוא מבטיח כי ישמע זאת בכל היכל שימצא, יצטרף לשירה ויעורר רחמים רבים על השרים בעלי התשובה].
נהג לייחד ייחודים וכוונות לפני תפילת שחרית, לאחר מכן התפלל עד שעה מאוחרת וטען כי בדומה לשבט דן הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ראויה ומעלה אותם למקורם. כאשר התגורר ביאמפול (אוקראינה) ר' יחזקאל הלוי לנדא (בעל "נודע ביהודה") שכיהן כאב"ד [אב בית דין] הקהילה לא הסכים לעבור בשתיקה על שהינו מאחר זמן תפילה על פי שולחן ערוך ורק בהתערבות ר' פינחס הלוי הורוויץ (בעל "ההפלאה") שטען כי אחיו הרבי ר' שמואל [שמעלקא] מניקלשבורג העיד שכוונתו לשם שמים שקטה המחלוקת.
נזהר מאוד בשלושה דברים 1. לא להתחמם בסמוך לתנור היות וזה גורם עצלות 2. לא לכופף את ראשו אל המאכל אלא להביא את המאכל אל פיו 3. לא לחכך את בשרו. באחרית ימיו התנהג בעשירות ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת השם אולם למרות שבכל יום הוגשו מעדנים לסעודותיו אכל פת במלח ושכב על הארץ במקום במיטה מפוארת שהכינו עבורו. את שלושת סעודות השבת אכל ביחידות בחדרו ורק אחד מבניו שהה עמו. בשנותיו האחרונות היה צריך שמירה היות והיה מגיע לדבקות כמעט עד יציאת הנשמה.
במשך שנתיים נתאווה להפטר מן העולם בשעת המנחה של שבת קודש שהוא זמן 'רעווא דרעווין'. בשבת שנת ה'תקמ"א נקרא לעלות 'שישי' לקריאת התורה, כאשר קראו בפרשה 'הן קרבו ימיך למות' אמר כי הכוונה אליו: 'הן' - גימטריה 55 שהם שנות חייו, אות י' של 'ימיך' היא הראשונה בשמו 'יחיאל' והאותיות שנשארו 'מיך' יחד עם האות ל' שאחריהן שמו 'מיכל'. בשעת המנחה נשאר לבדו בחדר, החל לרוץ ולקרוא 'בהאי רצון אסתלק משה'. בתו הבחינה כי הינו בדבקות יוצאת דופן וקראה לאחיה (ר' יצחק מרדוויל), בניסיונותיו להפסיקו מדבקותו תפס אותו בידו בכדי לעוררו אולם ר' יחיאל מיכל נפל על צוואר בנו, קרא בהתלהבות "שמע ישראל ה' א-לקינו ה' אחד" והשיב את נשמתו ליוצרה.
התמונות באדיבות ר' חנוך קיי