אביו: ר' אריה מרדכי.אמו: חיה רבקה דבורה.אשתו: מרת צביה.בנו: אברהם.בנותיו: חיה (בעלה ר' אלימלך וסרמן), לאה (בעלה ר' שמואל קלירס) ופנינה (בעלה ר' משה הרשטיק).אחיו: ר' דוד.מתלמידיו: ר' אברהם יורוביץ', ר' יצחק גינזבורג, אדמו"ר רבי ישראל חיים ווייס מספינקא-דונולו, אדמו"ר רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב.נולד בכ"ה אלול ה'תר"ע בירושלים (ישראל).מילדותו ניכר בטוב ליבו, בגיל 7 כבר נהג לחלק בייגלך למשפחות עניות בירושלים. שקד על לימוד תורת החסידות ובפרט התעמק ושינן את הספר "פרי הארץ" [לר' מנחם מענדיל מוויטבסק], התבונן באורחותיו של אדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוועהיל שהתגורר בשכנותו ולמד מהנהגותיו.נשא לאישה את בתו של ר' אברהם שטרנברג מצפת [אשר מוצאה מגזע קרלין וקוזניץ] והתגורר בשכונת מקור ברוך בירושלים. נהג להניח מידי יום מטבע על הארון בביתו עבור צרכי משפחתו אולם כאשר שב לביתו לעת ערב וזוגתו לא השתמשה במטבע חילק אותה לעניים. ביתו כולל חדר השינה הפרטי שימשו כמחסן למצרכי מזון שונים המיועדים לחלוקה וכאשר הגיע לביתו אדם שבור לב להתייעץ עמו ראשית העניק לו ארוחה. לא חס על כבודו וכיתת רגליו אל נדיבים אולם לעיתים לא הסכים לקבל את תרומתם. דאג להביא בעצמו כל צרכי שבת למשפחות עניות, נשא על גבו שקי תפוחי אדמה משוק "מחנה יהודה" וחילק לנצרכים בשכונות ירושלים. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, פסיכיאטרים ופסיכולוגים באו להיוועץ עמו ואף נשים הגיעו לשוחח עמו אודות מצוקותיהן.גבירים מחו"ל העניקו לו סכומי כסף גדולים לאחר שהרוויחו הון רב כאשר נהגו בהתאם לעצותיו ובכספים אלו עשה מעשי חסד רבים ורובם בסתר. פתח מול ביתו בחדר קטן את בית התבשיל "יד עזרה" בו העניק ארוחות לנזקקים ובמהלך השנים הקים מעצמה של חסד – צרכניות מוזלות, דירות מגורים זולות עבור משפחות נזקקות. יזם את הקמת "יד אליעזר" למרפאות שיניים מוזלות, גני ילדים בשיתוף עם "מוסדות איתרי", חברת הסעות, חלוקת מזון לנזקקים, אכסניה במירון, ישיבה בשכונת 'ימין משה' בירושלים ואולם שמחות בבני ברק שערך אירועים במחירי עלות.בענוותנותו הסתיר את גאונותו בתורה וגדולתו הרוחנית, סלד מגינוני כבוד, לא רצה שיכנוהו בתארים וכונה בשם 'רבי אושר'. מעולם לא ישב בכותל המזרח במהלך חגיגות הנחת אבן הפינה או חנוכת הבית וכאשר הוזמן לאירועים של חסידיו הסכים להגיע בתנאי שלא יכבדוהו. כאשר התרעמו או התפרצו כנגדו בקול השקיט את מקורביו שביקשו להגיב והצדיק עליו את הדין. מצא בכל יהודי את הטוב שבו ובאהבת ישראל גדולה ובנועם פיו החזיר מאות יהודים בתשובה. לימד כי תכליתו של האדם היא דבקות בבורא, נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה והדריך להיות תמיד בשמחה.כאשר בנו של אחד ממכריו נטה מדרך הישר תיקן לומר מייד לאחר תפילת שחרית את פרקים צ' – ק"א בתהילים והוסיף כי ראוי שאנשים, נשים וטף יאמרו בקביעות מזמורי תהילים אלה 'המצילים מזוהמת הרחוב' ומועילים לילדים טובים וכשרים.בבוקר כ' חשון ה'תשנ"ג נפטרה זוגתו ושעות אחדות לפני הלוויה העניק סיוע כספי לאברך שהגיע יום קודם לבקש את עזרתו בתיקון גג ביתו שניזוק בחורף הסוער ובנוסף התנצל על שאמש לא היה ברשותו את הכסף.במוצאי יום הכיפורים ה'תשס"ד השיב את נשמתו ליוצרה.