רבי נסים יגן

תאריך הילולא: י''ד סיון מקום קבורה: ישראל

אביו: חכם יעקב.

אמו: רחל.

אשתו: [אודט] סולטנה (מלכה).

בניו: ר' יעקב, ראש המוסדות הרב מאיר, ר' חיים, ר' שמואל, ר' ישי, ר' יוסף.
בנותיו: רחל (בעלה ר' דוד בוסו), חדוה (בעלה ר' יוסף חיים סויסה), חיה (בעלה ר' נפתלי בן חיים), שרה (בעלה ר' יצחק הלוי), בתיה (בעלה ר' אבישי סויסה).
אחיו: ר' רחמים יוסף, ר' אברהם, ר' יצחק, ר' עקיבא, ר' דוד.
אחיותיו: אסתר (בעלה ר' אריה אהרוני), בת שבע (בעלה ר' ניסן כהן), לאה (בעלה ר' לוי שקלאר), מזל (בעלה ר' שמעון מזרחי), מלכה (בעלה ר' חיים בן סניור), מרים (בעלה ר' שמעון ישראל), רבקה ושרה (בעלה ר' פנחס חי אהרוני).
סבא: ר' נסים (מצד אביו), ר' יצחק יהודה מזרחי (מצד אמו).
סבתא: מלכה (מצד אביו), שרה (מצד אמו).
מוריו: המקובל רבי מרדכי שרעבי, אדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב, חכם נתן סאלם, ר' יוסף חיים שניאור קוטלר, ר' נתן מאיר וכטפוגל, ר' חיים שמואלביץ, ר' חיים שאול גריינימן.

נולד בי"ב חשון ה'תש"ב בירושלים (ישראל).
שם משפחתו המקורי "אגן" שונה ל"יגן".
בילדותו שקד על לימוד התורה בתלמוד תורה "מגן דוד" ובישיבת "מרום ציון" בירושלים. מנעוריו ניכר באהבתו הגדולה לתורה ובעצת אדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב עבר לארה"ב ללמוד בישיבת "לייקווד" ["בית מדרש גבוה"] בניו ג'רזי ובמשך ארבע שנים קיבל את תורתו מרבותיו – ר' יוסף חיים שניאור קוטלר ור' נתן מאיר וכטפוגל.
בי"ב חשון ה'תשכ"ז נשא לאשה את בתם של פרחה [יוליה] ואברהם אליהו [אלברט] עמר שהייתה תלמידה מצטיינת בסמינר הרב וולף בבני ברק והחל ללמוד בכולל של ר' איסר יהודה אונטרמן, קיבל סמיכה לרבנות והיה משומעי לקחו של ר' חיים לייב הלוי שמואלביץ. לימד בישיבת "אוהל מועד" ושימש כמשגיח בישיבת "אור ברוך" בירושלים.
מונה לראש ישיבת "אור שמח" בגבעת עדה. אש קודש של אחריות כלפי המצב הרוחני של כלל ישראל שבערה בליבו בשילוב כוחותיו הרוחניים המופלאים שניתנו לו משמים הביאו אותו להקים את תנועות התשובה בארץ ישראל. שנים רבות שימש בתפקיד בכיר בתנועת "ערכים" שהיה ממייסדיה והתגלה בכל שיעור קומתו ב"סמינרים ליהדות" שערך והשתתף בהם, הגיע למקומות שונים ברחבי ארץ ישראל והעולם והקדיש לילות כימים על מנת לקרב יהודים לתורה ומצוות, ידע לרתק בהרצאותיו המשולבות בדברי תורה, מוסר, הלכה, מאמרי חז"ל ומלתא דבדיחותא.
בשנת ה'תשל"ח הקים את כולל "קהילת יעקב" בירושלים על שם ולזכות אביו וכיהן כראש הישיבה. אהבתו ללומדי התורה לא ידעה גבול וכל אשר לו היה מוכן לתת עבור אברכים יראי שמים ותלמידי חכמים, נהג לומר 'לעולם יהא אדם ירא שמים' – קודם 'אדם' אחר כך 'ירא שמים'.
כל שעותיו היו קודש לכלל ישראל, לשעות אל צרותיהם של ישראל מן הבעיות שברומו של עולם ועד לרובד הפשוט ביותר, סייע בשידוכין ויעץ לזוגות רבים בענייני שלום בית. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, שימש אבן שואבת לכל דבר שבקדושה, התפרסם כפועל ישועות ואלפים נושעו מברכותיו.
למעלה משלושים ספרים יצאו לאור מדרשותיו בשפות שונות: אנגלית, ספרדית, עברית, צרפתית ורוסית.
גם בעת מחלתו וייסוריו הקשים לא הניח מידו את שעמד בראש מעייניו – הפצת תורה וזיכוי הרבים. בבתי רפואה בהם שהה לצורך טיפוליו חילק אלפי קלטות משיחותיו ודיבר בענייני שמירת שבת וטהרת המשפחה, שיחות וידאו ושמע בכל נושא ביהדות החודרים אל ליבות בני ישראל ומחזירן למוטב.
ביום שבת פרשת בהעלותך שנת ה'תש"ס השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

• התעוררות ותשובה 2 כרכים

• חיים של תורה

• כוחה של שבת

• מועדים 5 כרכים

• עבודת המידות

• עצות בעבודת ה'

• פרשיות השבוע 7 כרכים

דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות.

בכניסה להר המנוחות, פניה ראשונה ימינה לחלקה של עדת הספרדים ובני עדות המזרח (תמיר א'). בכניסה החמישית שמצד שמאל להמשיך ישר עד לציון בסמוך לגדר הברזל.
(משמאלו ציון זוגתו-סולטנה אודט).