רבי שמשון הירש

תאריך הילולא: כ''ז טבת מקום קבורה: גרמניה

אביו: ר' רפאל.
אשתו: מרת הנה.
בניו: ר' יצחק, ד"ר ר' מנחם מענדיל.
בתו: שרה (בעלה ר' צבי פלאטא בעל "הבלעת הדם").
סבא: ר' מנחם מענדיל פראנקפורטר.
מורו: ר' יעקב עטלינגר, ר' יצחק ברניס.
מתלמידיו: ר' יעקב רוזנהיים.

נולד בכ"ד סיון ה'תקס"ח בעיר המבורג (גרמניה).
מילדותו חונך לשמירת מצוות ובד בבד הוריו הדריכו אותו לעסוק במסחר אולם רצונו היה לשקוד על לימוד תורה ועל פי עצת רב העיר המבורג (ר' יצחק ברניס), עזב את בית המסחר של אביו בו עבד כשנה והקדיש את זמנו ללימוד התורה. בהמלצת מורו (ר' יצחק ברניס) המשיך ללמוד בישיבת ר' יעקב עטלינגר בעיר מנהיים (גרמניה), הוסמך על ידי ר' יעקב עטלינגר להוראה ובשנת ה'תקפ"ט סיים ללמוד מדעים באוניברסיטה בעיר בון (גרמניה) והוכתר בתואר ד"ר.
בגיל 22 החל לכהן כרב בעיר אולדנבורג (גרמניה), דאג לחינוך הדור הצעיר ללימוד תורה עם דרך ארץ ותירגם את המשנה לגרמנית. בגיל 23 נשא לאישה את בתו של הגביר ר' מרדכי יידל סגל ובשנת ה'תקצ"ו הוציא לאור את ספרו הראשון ["אגרות צפון"] אולם מפאת ענוותנותו לא כתב את שמו בהוצאה הראשונה.
בחודש אייר שנת ה'תר"א החל לכהן כרב העיר אמדן (גרמניה). אשתו סייעה לו לייסד בית ספר דתי לנערות ואף אספה כספים להחזקתו, עודדה אותו להמשיך את מאבקו ברפורמים ופעמים רבות נהגה לומר לו כי סופו של האמת לנצח.
בי"א טבת ה'תר"ו נבחר לרב הקהילה בניקלשבורג (צ'כיה). פעל לחיזוק ענייני הדת ולימוד התורה, בנה מקוואות טהרה, ייסד חדרים וישיבה גדולה אליה נהרו מאות תלמידים ולא התפעל ממתנגדיו אף כאשר קרא בכתבי עת את שמות הגנאי אשר כינו אותו. כהוקרה על מעשיו נבחר בשנת ה'תר"ח ע"י יהודי אוסטריה כחבר בפרלמנט האוסטרי, פעל להשגת שוויון זכויות מלא ליהודי אוסטריה ולביטול המס שהוטל עליהם וקרא ליהודים להישאר נאמנים לדתם על אף החופש שניתן להם מצד השלטון.
בשנת ה'תרי"א נענה לבקשת 11 אנשים מקהילת היהודים בפרנקפורט (גרמניה) שלא ניאותו ללכת בדרכי הרפורמים והחל לכהן כרב הקהילה. המשיך את מאבקו בתנועת הרפורמים ונפגש עם ראשי השלטון בברלין בכדי לבטל את מטרתם ומזימותיהם של הרפורמים. בשנת ה'תרי"ג ייסד את בית הספר החרדי הראשון, בית ספר דתי לבנות ובאישור הממשל ייסד גם בית ספר תיכון. הצליח לשכנע את הפרלמנט לאפשר ליהודים הדתיים להקים קהילות על טהרת הקודש ולהתבדל מהקהילות החופשיות ובהשפעתו על הדור הצעיר הצליח להשיב יהודים רבים ללימוד תורה ולקיום המצוות. בשנת ה'תרי"ג ייסד בית ספר ללימודי קודש וחול, "בית ספר לעם" ללימוד על טהרת הקודש עבור בנים ובית ספר לבנות. בשנת ה'תרי"ד הוציא לאור את הירחון "ישורון". בשנת ה'תרכ"ז החל לתרגם לגרמנית והוציא לאור עם ביאורים את ספרי בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, תהילים, משלי, פרקי אבות וסידור תפילה.
השיא את בתו לר' שלמה זלמן ברואיר. תמך במתיישבים בארץ ישראל השומרים את שנת השמיטה, התפרסם בקהילות היהודים בכל אירופה ואף בין הגויים בערי כהונתו בטוב ליבו, נדיבותו, מידת יושרו, חוכמתו וכישרונותיו הנעלים.
לאחר פטירת זוגתו בליל שבת ג' אייר ה'תרמ"ב חלה, היות וקיבל את משכורתו בעד שלושה חודשים למפרע ביקש בצוואתו כי יחזירו לקופת הקהל את העודף שבין יום פטירתו לבין שלושת החודשים ולפליאת הקהילה ביום שני שנת ה'תרמ"ט – בדיוק ביום גמר שלושת החודשים בעדם קיבל משכורת, השיב את נשמתו ליוצרה! למחרת [ביום שלישי] הובא לקבורה.
מספריו:
• אגרות צפון (ק)
• חורב (ק)
• נפתולי נפתלתי

דרכי גישה

בית החיים החדש בפרנקפורט
(בסמוך ציון זוגתו-הנה).

שער הכניסה לבית החיים