אביו: ר' יעקב.
אחיו: ר' יצחק.
מורו: רבי יצחק די ליאון.

נולד בשנת ה'ר' לערך בקסטיליה (ספרד).
בעקבות גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב עבר להתגורר בגווימרייס (פורטוגל). בחודש אייר שנת ה'רנ"ז בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל נאסר, עבר עינויים ושני ילדיו נחטפו והוטבלו לנצרות. נמלט לליסבון וכאשר נודע לו על הצו המלכותי האוסר להחזיק ספרי יהדות ותפילין נאלץ לגנוז את התפילין וכתבי היד שלו תחת עץ זית. טרם עזב את ליסבון ניסה למצוא את התפילין והספרים אולם נתפס ע"י שומרי המלך, נכלא בבית הסוהר וכעבור 6 חודשים גורש מפורטוגל. עבר להתגורר בפאס (מרוקו) והחל לשחזר מזיכרונו את כתבי ידו שנשארו בפורטוגל.
בחודש תשרי שנת ה'ר"ף הפליג באוניה לאיטליה ובמהלך ההפלגה חלה. בדרך התחוללה סערה וכאשר רב החובל התחנן לפניו שיתפלל להצלתם, הסכים בתנאי שאם ימות יביאו את גופתו לקהילת היהודים בעיר ורונה. לאחר שרב החובל נשבע שכך יעשה החל להתפלל והסופה חלפה, כעבור יומיים השיב את נשמתו ליוצרה ורב החובל הביא את גופתו לקהילת היהודים בעיר ורונה (איטליה) שדאגו לקבורתו.
מספריו:
• אשכול הכופר: על מגילות אסתר ורות (ק1/ק2)
• צרור החיים: על מסכת אבות
• צרור הכסף
• צרור המור: על התורה (ק)