fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: ר' יצחק.
אמו: בלנקה.
בניו: ר' יהודה (בעל "שבר פושעים") ור' מנחם.
אחיו: יעקב.
מוריו: ר' אליהו חיון, ר' משה דנון.
מתלמידיו: ר' יהודה שלמה חי אלקלעי (בעל "מנחת יהודה").
נולד בשנת ה'תקמ"ו בעיר סראייבו (אז בוסניה כיום בוסניה והרצגובינה).
מילדותו שקד על לימוד התורה, התנהג בפרישות וטהרה, ערך צומות, בכל יום טבל במקוה אף כאשר המים קפאו שבר את הקרח וטבל, בכל לילה שאומרים תחנון נהג לערוך סדר מלקיות, השתדל מאוד לקיים מצוות ביקור חולים וכל רצונו ומעשיו היו לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא.
התפרסם כגאון בתורה, מסר שיעורי תורה ברבים ובגיל 24 החל לכתוב חידושים על הש"ס.
בשנת ה'תק"ף החל לכהן כרב ואב"ד בקהילת סיליסטרה (בולגריה) והגיע לעיר ב"קפיצת הדרך". את רוב זמנו הקדיש לטובת הקהילה, הנהיג קופת גמילות חסדים עבור אנשי הקהילה, פעל להשכנת שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו והשתדל למנוע מחלוקות בין תלמידי חכמים, בדרכי נועם עמד נגד כל פרצה בחומת היהדות, חיבר
תפילה נגד עין הרע ונוסח תפילה קצרה שאמר יחד עם החולים שביקר. ניחן באהבת ישראל ובכל יום נהג לומר 'יהי רצון מלפניך י-הוה א-להינו וא-להי אבותינו שתרחם על כל איש ואישה קטן וגדול מעמך ישראל'. ביקש את בניו ללמוד ולפרסם את דבריו ברבים כי אולי יכנסו דבריו באזני אדם ויהיה לו למשיב נפש והבטיח כי אם יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ממי שיקבל טובה ישתדל לשלם לו במיטב ולבקש עליו רחמים.
מרוב צניעותו לא ביקש הסכמות לספריו והתייעץ עם אשתו בענייני המוסר שכתב בספריו.
השיא את בנותיו למקובל ר' אהרן (בעל שו"ת "כפי אהרן") ולגביר יצחק פרחי.
השתוקק לעלות לארץ ישראל אולם בשנת ה'תקפ"ז חלה ולאחר שהוסיפו לו את השם "יחזקאל" הבריא והודיע לאנשי הקהילה כי גילו לו מן השמים שתפרוץ מגיפת כולרה בסיליסטרה ועליו לבחור אם המגיפה תגבר או שיקבל דין מיתה שיהיה כפרה על הקהל וקיבל על עצמו דין מיתה, הבטיח כי כל המשתטח על קברו לאחר טבילה במקוה ויתפלל בלב נשבר יהיה ערב שתפילתו תקובל ובשנת ה'תקפ"ח השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אלף המגן: דרשות על התורה (
ק)
• בית תפילה
• דן ידין: דרשות על התורה והמועדים
• חודש האביב: חידושים על הש"ס (
ק1/
ק2)
התמונות באדיבות דוד אזולאי