רבי אלעזר אזכרי

תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל

אביו: ר' משה.
אשתו: דוניא מזל טוב (בזיווג שני).
סבא: ר' אלעזר (מצד אביו).
מוריו: ר' יוסף סאגיס ור' משה מטראני [המבי"ט].

נולד בכ"ז אייר ה'רצ"ג בצפת (ישראל) – צאצא למגורשי ספרד. ישנה דעה כי נולד בקושטא (טורקיה).
שקד על לימוד התורה בבית המדרש של ר' יוסף סאגיס והמבי"ט.
בזיווג שני נשא לאישה את בתו של ר' אברהם בן יקר.
על אף בקיאותו בתורת הנגלה ובקבלה לא רצה להתפרנס מתורתו והסתיר את חכמתו וגדולתו בתורה, התפרנס בדוחק כשמש בבית המדרש של האר"י [רבי יצחק לוריא אשכנזי] עד שבמהלך ההילולא של רשב"י [רבי שמעון בר יוחאי] במירון האר"י רקד עמו וגילה את מעלתו.
נסמך להוראה על ידי ר' יעקב בירב [השני] ובשנת ה'שמ"ח ייסד את חברת "סוכת שלום" שפעלה לעורר את עם ישראל לחזרה בתשובה ולקיום המצוות. נודע באהבתו הגדולה לארץ ישראל וכתב "צריך כל ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו...". התנגד לעריכת תעניות וסיגופים כחלק מעשיית "תשובה". חיבר פירוש "קול בוכים" על מגילת איכה בדרך הקבלה, על מסכתות ברכות, ביצה ופסחים מהתלמוד הירושלמי ועל מסכתות נדרים וגיטין מהתלמוד הבבלי. כתב יומן אישי "מילי דשמיא" ושלושה פיוטים, בניהם הפיוט "ידיד נפש אב הרחמן" [להאזנה]. קרא לספרו "חרדים" על שם היראה הגדולה [החרדה] הנצרכת לקיום המצוות, עודד לשיר שירי דביקות בה' ולשם כך המליץ לשיר את שיריו של ר' יהודה הלוי ושל ר' אברהם אבן עזרא והדגיש את חשיבות האחדות והשלום בעם ישראל.
הציל את היישוב היהודי בצפת מגזירת המושל כאשר הגיע בדרך פלאית לטורקיה וריפא את בת הסולטאן ובענוותנותו סרב להצעת הסולטאן למנותו למושל בצפת.
בשנת ה'ש"ס השיב את נשמתו ליוצרה.
למרות שתאריך פטירתו אינו ידוע, יש העורכים הילולא בכ"ז אייר.
מספריו:
• חרדים (ק)
• מילי דשמיא

דרכי גישה

צפת: בית החיים העתיק.
מרחוב האר"י יש לרדת במדרגות ולהמשיך ישר לכיוון ציון האר"י לידו נמצא הציון.
(בסמוך הציונים של: זוגתו-דוניא מזל טוב, ר' אברהם גלנטי, ר' אברהם דוב בער מאווריטש, ר' אריה יהודה לייב סגל, ר' אריה לייב בעל הייסורים, ר' אלעזר מרגליות רוקח, רדב"ז, ר' דוד שלמה אייבשיץ, האר"י, הושע הנביא, הינוקא, הרידב"ז, הרמ"ק, ר' חיים מצ'רנוביץ, חנה ושבעת בניה, ר' יהושע בן חנניה, ר' יוסף קארו, ר' יעקב בירב, ר' יצחק מטולטשין, ר' משה אלשיך, ר' שלמה אלקבץ).