אביו: רבי נפתלי הירץ.אמו: חיה לאנע.אשתו: אסתר שיינדל (בזיווג ראשון), דישל (בזיווג שני).בניו: מזיווג ראשון – ר' דוד צבי, מאיר, ר' יצחק ור' שכנא. מזיווג שני – ר' יוסף יונה ור' נחמן. ר' שמואל שמעלקה [בן חורג].בנותיו: מזיווג ראשון – חנה צירל (בעלה בזיווג ראשון ר' נחמן, בזיווג שני ר' ברוך מברהילוב). חנה [בת חורגת].סבא: ר' יצחק דנציג (מצד אמו).מורו: ר' נחמן מברסלב.מתלמידיו: ר' נחמן חזן מטולצ'ין.נולד בט"ו שבט ה'תק"ם בנמירוב (אוקראינה).מגיל צעיר ניכר בכישרונותיו המיוחדים, שקד על לימוד התורה ונודע בכינוי "העילוי מנמירוב".בגיל 13 נשא לאשה את בתם של הניא ור' דוד צבי אוירבך, נסמך על שולחן חותנו בעיר שריגראד (אוקראינה) ושקד על למוד התורה בבית המדרש של חותנו שהזהירו להתרחק מ"כת" החסידות.לקראת חג הסוכות שנת ה'תקנ"ו שב עם זוגתו לנמירוב והחל ללמוד בחברותא עם ר' ליפא שניסה לקרבו לתנועת החסידות. באלול ה'תקס"ב עבר ר' נחמן מהעיר זלטיפולי לעיר ברסלב (אוקראינה) הסמוכה לנמירוב וכאשר אביו שהיה סוחר אמיד נסע לאחד מסניפי עסקיו בעיר ברדיטשוב, החליט יחד עם שני חבריו [ר' ליפא ור' נפתלי] להיפגש עם ר' נחמן ללא ידיעת אביו שנמנה אף הוא על המתנגדים לתנועת החסידות. מייד נעשה לחסיד המקורב ביותר של ר' נחמן, שימש כסופרו ורשם את כל דבריו ושיחותיו [על כך ר' נחמן אמר: 'לולא ר' נתן – לא היה נשאר דף אחד מכל הכתבים שלי' – חיי מוהר"ן].לאחר פטירת ר' נחמן בשנת ה'תקע"א עבר לברסלב וניסה לשמר את חסידות ברסלב שעל פי שיטתו מנהיגה נשאר תמיד ר' נחמן – הדפיס את כתבי ר' נחמן, נסע ברחבי אוקראינה על מנת לבקר את חסידי ברסלב ולעודדם להמשיך בדרך שהנחיל ר' נחמן, הפיץ את תורתו, תיקן עלייה לציון וקיבוץ חסידי בראש השנה והתקין אספת חסידים אצלו בברסלב בחנוכה ובחג שבועות.בשנת ה'תקס"ח נפטר בנו (מאיר) בהיותו בגיל 3.בשנת ה'תקפ"א לערך הקים בית דפוס בברסלב והחל להדפיס ולהפיץ את ספרי חסידות ברסלב אולם על הספרים נכתב שנדפסו באוסטרוה או במוהילב כדי לא למשוך את תשומת לב השלטונות.ביוזמת בנו (ר' שכנא) הודפס ה"תיקון הכללי" כספר בפני עצמו.בשנת ה'תקפ"ב ביקר בארץ ישראל במשך חודשים אחדים ופעל להפצת תורת ר' נחמן.לאחר פטירת זוגתו בשנת ה'תקפ"ו נשא לאשה את מרת דישל.בשנת ה'תק"ץ בעקבות גידול ניכר במספר המגיעים לאומן לראש השנה יזם את בנייתו של בית כנסת גדול ובשנת ה'תקצ"ה נאסר על ידי השלטונות בעקבות התנגדותו העזה של אדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן לחסידות ברסלב. לאחר שחרורו נמלט מעיר לעיר באוקראינה ושב לברסלב סמוך לפסח אך זמן קצר לאחר מכן רכושו הוחרם, נאסר עליו להתגורר בברסלב ובצו בית משפט הועבר לנמירוב. למרות שהשיג את רשות השלטונות לנסוע לאומן לראש השנה נותר אסיר בעיר הולדתו. סבל מעוני ומרדיפות ואפילו אביו שנמנה עם המתנגדים לדרך החסידות ניסה למנוע בכל מחיר את התקרבותו לר' נחמן רק לקראת סוף ימיו השלים עם דרכו בראותו את גדולתו ואת מסירותו לתורה ולעבודת ה'. מתנגדיו ניצלו את הגבלת תנועותיו והציקו לו, חסידי ברסלב נקראו כופרים ונאסר לאכול משחיטתם ולהתחתן איתם. לאחר שאדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן נפטר נחלשה ההתנגדות ובתחילת שנת ה'תקצ"ט שב לברסלב.בבוקר יום שישי שנת ה'תר"ה קראו לפניו את הסיפורים הראשונים מכתבי ר' נחמן, כאשר שמע את המילים בהן מסתיים הסיפור השני – "בואו נלך הביתה!" הנהן בראשו כאילו אמר 'כן, הגיע שעתי ללכת הביתה' ולאחר הדלקת נרות שבת השיב את נשמתו ליוצרה.[באותו ליל שבת לא הייתה אפשרות להעביר את הידיעה לאומן. ידידו הטוב ביותר – ר' נפתלי, היה באומן ובליל שבת חלם כי הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: 'נתן, להיכן אתה רץ?' ור' נתן השיב: 'אני? ישר לרבנו' תוך שהוא ממשיך בריצתו. ר' נפתלי הבין מהחלום כי מוהרנ"ת נפטר וסיפר זאת לחסידים שרק בצאת השבת הגיעה אליהם הידיעה].מספריו:• חיי מוהר"ן• ליקוטי הלכות: פירוש ל"שולחן ערוך" לאור משנתו של ר' נחמן• ליקוטי עצות• ליקוטי תפילות: תפילות על כל נושא• עלים לתרופה: אוסף מכתביו• קיצור ליקוטי מוהר"ן• קנאת ה' צב-אות• שבחי הר"ן• שיחות הר"ן• שמות הצדיקים: אוסף שמות הצדיקים
התמונות מפורסמות לעילוי נשמת איתן בן יצחק רפאל ז"לשנפטר בט"ז אייר ה'תשע"בבאדיבות משפחתו שתחי'