fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikde
מוריו: ר' אבהו, ר' זירא [זעירא], ר' חייא בר אבא.
מתלמידיו: ר' הונא, ר' חזקיה.
נולד בבבל (עיראק), בימי נעוריו עלה לארץ ישראל ונמנה על דור שלישי ורביעי לאמוראים.
שקד על לימוד התורה, אהב לחקור ולהעלות שאלות תיאורטיות ואף הורחק מבית המדרש כאשר שאלתו נשמעה כלגלוג על ההלכה (תלמוד בבלי בבא בתרא כ"ג/ב'), לאחר שחבריו נוכחו בענוותנותו ובכוונותיו הטהורות החזירוהו לבית המדרש (תלמוד בבלי בבא בתרא קס"ה/ב') ולמרבית שאלותיו לא נמצא מענה אלא נשארו בתיק"ו [תשבי יתרץ קושיות ובעיות]. כל מקום שנכתב בתלמוד "אמרי במערבא" הכוונה לר' ירמיה (תלמוד בבלי סנהדרין י"ז/ב'). טען כי זכות ארץ ישראל ואווירה החכימו אותו, אהב את ארץ ישראל ואמר 'במחשכים הושיבני... זה תלמודה של בבל' (תלמוד בבלי סנהדרין כ"ד/א').
נזהר לקיים מצוות תפילה בזמנה, בקריאת שמע האריך מאוד במילה "אחד" (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה א') ובאמירת "מודים" היה שוחה בכל גופו (תלמוד ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה').
עסק בצרכי ציבור ודאג לאיסוף ממון לצורך פיוס אויבים שאיימו על יהודי טבריה (תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק ג' הלכה א'). אמר: העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ה' הלכה א'). לעת זקנתו כיהן כראש ישיבת טבריה (תלמוד ירושלמי שבת פרק י"ט הלכה א').
'אמר רבי ירמיה גדולה היא היראה ששני ספרים שכתב שלמה [משלי וקהלת] לא חתמן אלא ביראה' (קהלת רבה ג'/י"ד).
טרם פטירתו ציווה 'אלבשוני חוורין חפיתין [להלבישו תכריכים לבנים מגוהצין ונאים], אלבשוני בגרסיי, יהבון מסנא ברגליי וחוטרא בידיי [לתת נעליו ברגליו ומקלו בידו] ויהבוני על סיטרא [ולהשכיבו על צדו] אין אתא משיחא אנא מעתד [כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת משיח] (תלמוד ירושלמי כלאים פרק ט' הלכה ג').