אביו: ר' נתן.
בנו: אברהם.
סבא: ר' משה.
מוריו: ר' יהודה ליווא [המהר"ל מפראג], ר' יעקב גינצבורג.

נולד בשנת ה'של"ט בעיירה וולירשטין וטרם לידתו נפטר אביו, על כן גדל בבית סבו. למד בישיבת המהר"ל מפראג, בגיל 18 מונה לדיין ולראש ישיבת פראג (צ'כיה). בשנת ה'שפ"ד מונה לאב"ד בניקלשבורג (צ'כיה) ולאחר שנה עבר לכהן בווינה (אוסטריה). התפרסם כצדיק, נעים הליכות וגדול בתורה אך עקב עמידתו ולחימתו נגד מהרסי הדת, רבים שנאו אותו. עסק בקבלה, בפילוסופיה ורכש השכלה נרחבת באסטרונומיה, מתמטיקה ומדעי הטבע. תיקן תקנות שונות, ביניהן את האיסור לקנות משרת רבנות בכסף דבר שהגביר והגדיל את מספר שונאיו ועשה רבות למען תקנת העגונות.
בשנת ה'שפ"ז אנשי קהילת פראג ביקשו אותו לכהן כרב לקהילתם, קהילת וינה לא הסכימה לעזיבתו אך היות ור' יו"ט ליפמן חפץ בכך נפרדו בדמעות מרבם האהוב. עקב הלשנה לקיסר שר' יו"ט ליפמן העליב בחיבוריו את אמונת הנוצרים וכל עושרו הגדול יגיע לאוצר המלך באם יסירו אותו מגדולתו, יצאה פקודה להביאו אסור באזיקים לווינה. ביום ה' בתמוז הובא למאסר וקבע אותו כיום תענית לצאצאיו, במהלך המשפט הרשיעו אותו בחירוף וגידוף האמונה הנוצרית ולמרות שר' יו"ט הצליח להפריך את האשמה, דנו אותו למיתה והכריזו חרם על ספריו. לאחר משא ומתן והשתדלויות קיבל חנינה מהמלך (פרדיננד השני) והחרם על ספריו בוטל בתנאי שימחק מהם דברים שיש בהם פגיעה בדת הנוצרית אך עם זאת נאסר עליו לקבל רבנות בכל המדינות אשר תחת ממשלתו של פרדיננד. ר' יו"ט ישב במשך 40 יום במאסר ולאחר השתדלויות רבות הגזירה שונתה בנוגע לעיר פראג בלבד.
בשנת ה'שצ"ב מונה לרב בנמירוב (פולין), משם עבר ללודמיר (אוקראינה) אך שונאיו ניסו לגרשו משם. לאחר פטירת ר' יואל סירקיס [הב"ח] מונה בא' אדר ראשון שנת ה'ת"ד למלא את מקומו בעיר קראקא (פולין) וצווה את בניו לעשות את היום בו מונה לרב בקראקא יום טוב.
בשנת ה'תי"ד השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דרכי הוראה: דרכי התנהגות בעת מחלוקת פוסקים
• מגילת איבה: קורות חייו (ק)
• מלבושי יו"ט (ק1/ק2)
• מעדני מלך: על הרא"ש.
• צורת הבית: על בניין בהמ"ק (ק)
• תוספות יום טוב: על ששה סדרי משנה