אביה: ר' יעקב.
בעלה: המקובל יצחק הכהן.

הרבנית ובעלה הסתפקו במעט, בביתם היו מיטות ישנות, כסא רעוע שנאחז ע"י חבלים ובשנותיהם הראשונות ברעננה ארגז שימש כשולחן עם כסא אחד ללא משענת.
עסקה בגידול ירקות בחלקת אדמה שהייתה לבעלה סמוך לביתם. ר' יצחק יעץ איך לעשות בהתאם ללימודו בסדר זרעים עם רב ותוי"ט והתוצרת הייתה הרבה למעלה מהרגיל.
הפצירה רבות בבעלה שיפסיק את בכיותיו היות והבכי מאוד מזיק לבריאותו.
סיפרה כי 'האנשים חושבים שאחרי מסירת הפתקא וברכתו מסתיים העניין, אולם הוא אחר כך מתפלל רבות ובוכה ומזה נקרע לבבו'. פעם התאוננה לאדם שבא בעד חולה בחול המועד כי לא נותנים לבעלה לקיים שמחת החג היות והוא לוקח אל לבו צרותיהם של המבקשים ובוכה.
לעיתים כאשר חיכו אנשים מחוץ לביתם בשעה מאוחרת בלילה ביקשה מבעלה שלא יקבל אותם מחשש לבריאותו אך ר' יצחק אמר 'אנשים סובלים, איך לא אקבלם'.
בשנת ה'תש"ם השיבה את נשמתה ליוצרה.