אביו: מרדכי.
אמו: נעם.
אשתו: הרבנית רחל.
בניו: ר' אביחיל, ר' יוסף חיים, ר' מאיר, ר' מרדכי ועקיבא.
בנותיו: אסתר ירדני, חבצלת רובין, מרגלית (בעלה יונתן אסולין), נעמי הורן ורות פשחצקי.
אחיו: בנימין.
סבא: יחזקאל מורד (מצד אביו).
מוריו: ר' אברהם חיים עדס, ר' אברהם שמואל מג'לד, ר' יום טוב ידיד הלוי, ר' יוסף חיים (בעל "בן איש חי"), ר' חיים שאול הכהן דוויק.

נולד בחודש ניסן שנת ה'תרל"ו בבגדאד (עירק) למשפחת נחום.
שני אחיו נפטרו ביום שלאחר ברית המילה ואף הוא החל לפרפר יום לאחר שערכו לו את ברית המילה. היות ונראו בו סימני גסיסה אמו הביאה אותו לביתו של ר' יוסף חיים (בעל "בן איש חי") והתחננה שיצילו ור' יוסף חיים ביקש להשאירו עמו על מנת שיגדלו כבן מאומץ וילמד אותו את תורת הנגלה והנסתר.
נודע כבעל קול חזק ונעים והחל לשמש כחזן בבית הכנסת 'צאלאת כבירי' בו התפלל ר' יוסף חיים. לאחר שאחד השייח'ים המוסלמים שמע את קולו הערב ורצה לאסלם אותו על מנת שישמש כמואזין במסגד ברח לארץ ישראל בהתאם לעצתו של ר' יוסף חיים אשר הבטיח לו כי לא יאונה לו כל רע ומינה אותו כמוציא לאור של ספריו.
בראש חודש חשוון ה'תרנ"ט הגיע לארץ ישראל והתגורר בשכונת הבוכרים בירושלים. השלטונות סרבו לקוראו על שם אביו כנהוג בעירק והחליטו ששם משפחתו יהיה 'חזן' היות והתפרסם כחזן דגול. למד את תורת הקבלה אצל המקובל ר' חיים שאול הכהן דוויק, ר' אברהם חיים עדס והמקובל ר' יום טוב ידיד הלוי, בגיל 27 הוציא "דיבוק" ובחודש חשוון ה'תרס"ד פרסם בספר "מעשה נורא של הרוח" תיאור של מעשה הוצאת הדיבוק. פרסם חידושי תורה ועמד בקשר עם גדולי הרבנים בישראל ובחו"ל. בשנת ה'תרס"ז ייסד בירושלים יחד עם ר' יעקב חיים סופר, ר' עזרא הלוי וחתנו (יונתן אסולין) את תלמוד תורה וישיבה לעדת הבבלים "שושנים לדוד" וכיהן כראש הישיבה. כל שבת נהג לדרוש בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" ברובע היהודי וערך את דרשותיו שדרש במשך 40 שנה כדי להביאם לדפוס אולם כל כתביו אבדו עם נפילת הרובע היהודי בידי הירדנים.
מונה על ידי ר' יוסף חיים לפקח על מלאכת הקמת ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה ובשנת ה'תרס"ט הגיע לביתו של ראש הוואקף עם סלסלה נאה בתוכה סודרו פירות טריים ויבשים ובקרקעיתה 30,000 לירות זהב שתרם הנדיב יוסף אברהם שלום מכלכותא (הודו) בכדי לרכוש את הקרקע שמול הכותל המערבי. בשנת ה'תר"ע חתם על חוזה הרכישה והחל בבניה שארכה כעשר שנים בעקבות הפסקה בימי מלחמת העולם הראשונה, גניבת חומרי בנייה ואיומי המוסלמים לנקום בו ולהרגו שאילצו אותו להסתתר.
בשנת ה'תרע"א מונה להיות אחראי על בנית הקליניקה "חסד לאברהם" בחברון [כיום נקרא המקום "בית הדסה"].
בשנת ה'תרע"ג נשא לאשה את בתם של דוליציה די-מודינה ור' דוד בכר מחברון שבגיל צעיר התייתמה מאביה וגדלה בבית הרב של חברון – ר' חנוך חסון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי אך מפאת מעמדו לא נלקח לשדה הקרב ומונה למשגיח כשרות.
בשנת ה'תרפ"ג הקים בסיוע המקובל נסים נחום את ישיבת "פורת יוסף" על השטח שרכש ועבר להתגורר במתחם הישיבה. לאחר פטירת המקובל נסים נחום בחודש שבט ה'תרפ"ז מונה במקומו לראש הישיבה. כל חודש ערך את חשבון ההוצאות וההכנסות של הישיבה ודאג לבל יבוזבזו כספי ההקדש. נודע כדרשן מופלג ודרש בשבתות וב"ימים הנוראים" בבית הכנסת על-שם רבן יוחנן בן זכאי ברובע היהודי. התפרסם כמרפא חולים, מסיר פחדים ומרפא עקרות אך סרב בתוקף לקבל כסף מהפונים אליו.
בשנת ה'תש"ד מונה כראש עדת הבבלים בירושלים ושימש כרב הספרדי של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. ביום שישי – י"ט אייר ה'תש"ח יצא עם רב העדה האשכנזית (ר' ישראל זאב מינצברג) להסדיר את תנאי הכניעה והפינוי של תושבי הרובע היהודי שנכבש על ידי הירדנים ובדרכם נפצע בפניו מיריות שנורו לעברו וגם בנו (אביחיל) שלווה אותו נפצע קשה. לאחר פינוי תושבי הרובע היהודי והריסת ישיבת "פורת יוסף" בידי הירדנים עבר להתגורר ב"שכונת קטמון" בירושלים ותלמידי הישיבה למדו בשכונת הבוכרים.
ערך והביא לדפוס כ-20 מספרי ר' יוסף חיים ועשרות ספרים של רבנים שונים – החיד"א [ר' חיים דוד אזולאי], ר' חיים פלאג'י, ר' יחזקאל עזרא הלוי, ר' עבדאללה סומך ועוד.
בט' חשון ה'תשי"ב ביקש מזוגתו שתקדים את יום הכביסה ליום ראשון במקום יום שני כי לא תהיה פנויה ביום שני ובמוצאי שבת הלך לבקר את בניו וברכם בלא להסביר מדוע. ביום ראשון אמר לזוגתו כי הוא רוצה לנסוע לישיבת "פורת יוסף" היות ומלפני ראש השנה לא ביקר בישיבה. בהגיעו לישיבה טען כי שעותיו ספורות בעולם הזה, ביקש מחילה מכל הרמי"ם אם נזף במישהו על אף שהיה זה לשם שמים ומינה את הרב יהודה צדקה לדאוג לקבורתו. בשובו לביתו נשק למזוזה, זעק 'חטאתי עוויתי פשעתי' וקרא 'שמע ישראל', כדי שזוגתו לא תהיה נוכחת בשעת פטירתו ביקש שתכין לו כוס חלב וכאשר שבה עם כוס החלב ראתה שהשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    דרושים לכל שבתות השנה
•    חידות חכמה
•    מלי דהספדא
•    מעשה נורא של הרוח
•    תיקונים מלוקטים מספרי קבלה
•    תיקון הכללי

המידע התמונה והתרגום לאנגלית התאפשר באדיבות ולזכות
נכדת הצדיק – הגב' נורית ויזר
מחברת הספר "חזן נעים זמירות"
דוא"ל: nuritwiser@gmail.com