אביו: ר' מאיר מיליסוב.
בנו (היחיד): ר' זלמן.
מוריו: ר' אברהם דוב מאוורוטש (בעל "בת עין"), ר' שלמה זלמן זעזמור.
מתלמידיו: ר' ישראל איסר יעקב קלאצקין, ר' לוי יצחק סימינובסקי.

נולד בשנת ה'תקנ"ה בעיירה חומץ (רוסיה).
מילדותו שקד על לימוד התורה וכונה "חול  המועד" היות והתחתן טרם גיל בר מצווה ועל כן התעטף בטלית ללא תפילין בזמן התפילה. בעקבות אביו שהיה חסיד טשרנוביל נסע אל רבי מרדכי טוורסקי [המגיד מטשרנוביל] ושקד יומם ולילה על לימוד התורה – כל ימי החול למד את תורת הנגלה ובשבת למד קבלה. ערך תעניות וסיגופים ובגיל 14 כבר היה בקי בש"ס, פוסקים וכל כתבי האריז"ל, התפלל עם כוונות האריז"ל וכונה "העילוי מחומץ".
לאחר ששמע בשנת ה'תקע"א את אדמו"ר הזקן [ר' שניאור זלמן מליאדי] מסביר בהתאם לתורת החסידות את האמרה ממסכת ברכות בתלמוד הבבלי "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" למד את ספר "התניא" [לאדמו"ר הזקן] ובמשך 3 שנים פעל על גופו שיהיה בדרגה של טוב ולא רק בדרגה של צדק [שיהיה טוב ולא רק צודק]. בחודש אלול ה'תקע"ה הגיע אל אדמו"ר האמצעי [ר' דובער שניאורי] ונשאר בעיירה ליובאוויטש. בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי החל בשנת ה'תקע"ח לנדוד בישובים קטנים באזור העיר חרסון בהם התגוררו עשרות אלפי יהודים שהתפרנסו מחקלאות ועבודת כפיים על מנת להדריכם בעבודת ה' בדרך החסידות ולאסוף כספים לפדיון שבויים ולאספקת מזון כשר לחיילים יהודים. התיישב בעיר פאריטש (בלארוס) וקהילת היהודים בעיירה באברויסק מינתה אותו לרב ואב"ד [אב בית דין].
אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל'משפיע' ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות. בהשפעת ר' אברהם דוד לאוואטש [סב סבו של אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש] נשלח החל משנת ה'תר"ו על ידי אדמו"ר רבי מנחם מענדל (בעל ה"צמח צדק") לישובים באזור חרסון כל שנה בחודשים אב ואלול על מנת להפיץ את תורת חסידות חב"ד [חכמה, בינה, דעת], לעודד את לימוד התורה וקיום המצוות ולעורר ביהודי האזור את מידת אהבת ישראל. נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת ניגונים אותם הלחין, כגון לפיוט "אזמר בשבחין" [להאזנה] שכתב האר"י. רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, נודע בענוותנותו, הקפיד לקיים כל מצווה בהידור רב, מסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש, אהב כל יהודי והשתדל לסייע ולהטיב לעניים. נהג לא לעבור בעגלה על גשר ותמיד התעורר טרם הגיע לגשר.
במהלך צום תשעה באב ה'תרכ"ד שחל ביום חמישי שהה בעיר ניקולייב וחש חולשה, בסיום הצום שאל 'היכן היו הרבנים?' [שהיו אמורים לאסור עליו לצום] וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום שישי הגיע לחרסון וביום שבת השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמרי נועם: דרושים (ק)
• ליקוטי ביאורים: על ספרי אדמו"ר האמצעי לחב"ד
• מאמרי השתטחות
• פלח הרימון: על בראשית, שמות, ויקרא, שיר השירים (ק1/ק2)

התמונה באדיבות הרב ניר גושן שיחי'