אביה: ר' יעקב משה הכהן קסטנוביץ.
אמה: רבקה.
בעלה: ר' משה פיינשטיין.
בניה: ר' דוד, פסח חיים ור' ראובן.
בנותיה: פייא (בעלה ר' אליהו משה שיסגל) ושפרה (בעלה ר' משה דוד טנדלר).
אחיה: ר' נחמיה [כץ].
אחותה: הרבנית זלטה (בעלה ר' ראובן ליבוביץ).
סבא: ר' פסח חיים (מצד אביה).
סבתא: לאה זלאטה (מצד אביה).

נולדה בתקופת בין המצרים שנת ה'תרנ"ט ברוסיה.
בשנת ה'תרפ"ג נישאה לר' משה פיינשטיין והתמסרה לכל ענייני הבית על מנת לסייע לבעלה לשקוד על לימוד התורה ללא כל הפרעה.
בה' אלול ה'תרפ"ו נפטר משעלת בנה הבכור בהיותו תינוק. במטרה לאלץ את בעלה להתפטר מכהונתו כרב סבלה ביזיונות מצד הקומוניסטים, נלקחה לחקירות על ידי המשטרה החשאית, בנותיה אולצו ללכת לבית הספר הממשלתי ולבסוף כל בני המשפחה גורשו מביתם.
לאחר השתדלויות רבות שנעשו עבורם בארה"ב יצאה מרוסיה בראש חודש אלול ה'תרצ"ו יחד עם בעלה ושלושת ילדיהם ובחודש שבט ה'תרצ"ז הגיעו לארה"ב.
על אף קשיי ההסתגלות למקום המגורים החדש השתדלה שבעלה יוכל לשקוד על לימוד התורה ולהתמסר לענייני הכלל אך היות והתקשתה עם השפה החדשה ר' משה נילווה אליה לעריכת הקניות במכולת ובשוק. הסתפקה במשכורתו הצנועה של בעלה כראש ישיבה, ידעה כיצד לנהל את ענייני הבית בחסכנות. הכינה ממתקים עבור מסיבות "עונג שבת" שקיימו קבוצת נערי התיכון בשבתות אחר הצהריים יחד עם בעלה ובנוכחות אנשים זרים נהגה לקרוא לבעלה "הרב פיינשטיין" ולא בשמו הפרטי. טרם צאתו לאירוע ציבורי נהגה להעניק לו חופן מטבעות מתוך צנצנת גדולה שהייתה בביתם כדי שיוכל להעניק משהו לכל מבקש וגם באופן אישי תרמה בנדיבות לב למטרות צדקה שונות.
בשנת ה'תשנ"ד השיבה את נשמתה ליוצרה והובאה לקבורה בארץ ישראל בי' חשוון.