fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
בנו: רב מתנא.
מוריו: ר' אושעיה, ר' חנינא בר חמא, ר' יהודה הנשיא, ר' ינאי.
מתלמידיו: ר' אלעזר בן פדת, ר' אמי, ר' זירא, ר' חייא בר אבא, ריש לקיש.
הוריו התייחסו לשבט יוסף, בעת שהייתה אמו מעוברת הריחה ריח של מאכל ביום הכפורים ורצתה לאכול, בהתאם להוראת רבי יהודה הנשיא לחשו באוזנה כי יום הכפורים היום ומייד נפסק רצונה לאכול ורבי יהודה הנשיא אמר על הילד שעתיד להיוולד את הפסוק: 'בטרם אצרך בבטן ידעתיך' (תלמוד בבלי יומא פ"ב/ב').
טרם לידתו בשנת ג'תתקל"ט בציפורי (ישראל) אביו נפטר ובלידתו נפטרה אמו (תלמוד בבלי קידושין ל"א/ב'). גדל ולמד בבית סבו בטבריה (תלמוד ירושלמי מעשרות פרק א' הלכה ב'), עבר לישיבה בציפורי, שקד על לימוד התורה ורבי יהודה הנשיא אמר לו שיזכה להיות מורה הוראה בישראל (תלמוד בבלי פסחים ג'/ב').
נמנה על דור שני לאמוראים. היה עשיר ובעל נכסים אולם מכרם על מנת לשקוד על לימוד התורה – רבי יוחנן טייל עם ר' חייא בר אבא תלמידו על הדרך העולה מטבריה לציפורי. כאשר הגיעו לשדה, לכרם גפנים ולמטע זיתים אמר ר' יוחנן שכולם היו שלו ומכרם בכדי ללמוד תורה. בכה ר' חייא על מה שלא השאיר רבו לעצמו כלום לעת זקנתו ור' יוחנן הרגיעו ואמר שעשה מקח טוב, כי קנה תורה שניתנה בארבעים יום ומכר דבר שנברא בששה ימים (ויקרא רבה ל').
ר' יהודה נשיאה היה מפרנסו (רש"י – תלמוד בבלי סוטה כ"א/א'). 'אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא. אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא, הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה. אמר ליה אידך: שבקינהו דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר. עד דאתא אילפא מליך רבי יוחנן' (תלמוד בבלי תענית כ"א/א').
נכנס לפרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] והשיג השגות גדולות במעשה מרכבה (תלמוד בבלי חגיגה י"ג/א'). היה בקי בקידוש החודש, ברפואות וסגולות (תלמוד בבלי שבת ק"ט-ק"י), במשך כ – 13 שנה כיהן כראש ישיבה בציפורי ולאחר שעבר להתגורר בטבריה כיהן במשך 67 שנה כראש ישיבה בטבריה. התייחס בכבוד לכל אדם והיה קם אפילו 'מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו' (תלמוד בבלי קידושין ל"ב).
חיבר ברכות ותפילות, כגון: 'הערב נא ה' א-לקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל' (תלמוד בבלי ברכות י"א/ב'). לאחר התפילה נהג לומר 'יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו שתציץ בבושתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבוא לפניך מידת טובך וענוותנותך' (תלמוד בבלי ברכות ט"ז/ב').
'פעם בעת עמלו בתורה עבר שר רומי לפניו והוא לא קם מפניו, רצו עבדי השר להכותו. לא הניחם השר ואמר: עזבוהו כי הוא עוסק בתורת בוראו' (תלמוד ירושלמי ברכות הלכה א').
קבע כללים בלימוד: 'רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה. רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי... רבי יהודה ורבי שמעון - הלכה כרבי יהודה' (תלמוד בבלי עירובין מ"ו/ב'), 'כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה' (תלמוד בבלי סנהדרין ל"א/א'), 'הלכה כרבי שמעון שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי' (תלמוד בבלי מנחות ל'/ב').
היה יפה תואר אולם זקנו לא היה מגודל ונהג לשבת בפתח המקווה 'כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי, כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי, גמירי אורייתא כוותי... יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה, אמר ליה: חילך לאורייתא. אמר ליה: שופרך לנשי. אמר ליה: אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי' (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ד/א').
הושיט את ידו לר' חייא בר אבא וריפא אותו (תלמוד בבלי ברכות ה'), הקים לתחייה את רב כהנא (תלמוד בבלי בבא קמא קי"ז/ב') אולם את ייסוריו קיבל באהבה ולאחר ש – 10 מילדיו נפטרו בחייו שמר עצם מבנו העשירי והראה אותה לאנשים שארע להם אסון על מנת לנחמם (תלמוד בבלי ברכות ה'/ב').
באהבתו לארץ ישראל התבטא: 'שלושה מנוחלי העולם הבא אלו הן: הדר בארץ ישראל...' (תלמוד בבלי פסחים קי"ג/א'), 'כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא' (תלמוד בבלי כתובות קי"א/א').
אמר: 'לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית' (תלמוד בבלי עירובין נ"ג/א').
'אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו' (תלמוד בבלי סוטה כ"א/ב').
'איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית' (תלמוד בבלי ברכות ד'/ב').
'כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי' (תלמוד בבלי שבת י"ב/ב').
'אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם' (תלמוד בבלי ברכות י"ז/א').
כ – 200 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני החל לחבר יחד עם גיסו (ריש לקיש) ותלמידיהם את התלמוד הירושלמי אולם מרוב צערו מפטירת ריש לקיש 'הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר: היכא את בר לקישא, היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה מיניה. בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה' (תלמוד בבלי בבא מציעא פ"ד/א') בשנת ד'מ"ט.
בעת ההספד אמרו חכמי דורו: 'אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה בוז יבוזו לו' (ויקרא רבה ל').