אביו: ר' יצחק ברכיה.
אשתו: רחל.
בניו: ר' יברכיהו, ר' יצחק.
אחיו: ר' אברהם, ר' אלחנן ור' יהודה.
מוריו: ר' ישמעאל חנינה מוולמונטו, המקובל ישראל סרוק והמקובל עזרא מפאנו ממנטובה [דודו].
מתלמידיו: המקובל ר' אהרן ברכיה ממודינא (בעל "מעבר יבק"), ר' אלעזר נחמן פואה מרג'ו (בעל "גורן ארנון"), ר' יחיאל ממילי, ר' יצחק בן מרדכי מפולניא, ר' יצחק הלוי, ר' משה קאזיס, ר' שבתאי באר (בעל "באר עשק").

גדול המקובלים באיטליה נולד בשנת ה'ש"ח למשפחה מיוחסת בעיירה פאנו (איטליה).
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר במידותיו הנעלות. בנעוריו כבר היה בקי בתלמוד הבבלי, בספרי הלכות ודרוש והחל לשקוד גם על לימוד הקבלה. כאשר הרמ"ק [ר' משה קורדברו] שמע על תשוקתו הגדולה ללמוד קבלה שלח לו עם אחד מתלמידיו את ספרו "פרדס רמונים".
בגיל 17 התייתם מאביו שנספה במפולת בית. התגורר בוונציה (איטליה) ומונה על ידי חכמי וונציה לדרוש בפניהם בענייני קבלה. עסק בצרכי ציבור, קבע עבור הקהילה בוונציה נוסחאות לתפילה ואת סדר התפילות ולאחר שתיקן לקום באשמורת הבוקר בכדי להתפלל 'סליחות' המנהג התפשט לכל קהילות איטליה. בשנת ה'של"ד ר' יוסף קארו (בעל "בית יוסף") מינה אותו [בהמלצת ר' משה פרובינצאלו] כאחראי על הדפסת ספרו "כסף משנה" על הרמב"ם בדפוס וונציה.
נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה [שכיהן כראש לרבני איטליה] והתגורר במנטובה (איטליה). נודע בענוותנותו ונהג לקיים כל דברי חכמים. השתדל מאוד להתאים כל דין והלכה מהתלמוד אל דעת הזוהר ויסודי הקבלה, תמיד התחיל את מאמריו ופסקי הדין שכתב במילים "אמר מנחם עזריה" – ללא כל תואר ונהג לחתום 'אנא עפרא דארעא דחתים בי רבנן, מנחם עזריה זה שמי מעביר עוון וזה זכרי מוחל עלבון'. כתב פיוטים כגון – "ה' צבאות, אשרי אדם בוטח בך" בו חתם את שמו "מנחם עזריה עמנואל". הניח תפילין גם בתפילת מנחה ונזהר מאוד במצוות תפילין – באופן עשייתן והנחתן. לאחר שהרמ"ק נפטר שלח 1,000 זהובים לאלמנתו על מנת שתשאיל לו את כתב היד של בעלה "אור יקר" כדי להעתיקו ולהביאו לדפוס. בנוסף לסכום זה שלח 20 זהובים לר' יוסף קארו, 20 זהובים לרבי שלמה אלקבץ ו – 10 זהובים לר' משה אלשיך על מנת שימליצו בעדו בפני האלמנה. ר' גדליה [בנו של הרמ"ק] פנה אליו בבקשה להגיהה את ספרי אביו על מנת שיוציאם לאור מוגהים ומתוקנים כראוי.
כבר בגיל 30 ניכר בחכמתו ובתבונתו, התפרסם בבקיאותו ובידיעותיו העמוקות והמקיפות בתורת הקבלה והפיץ את חכמת הקבלה בכל איטליה. למרות שלא כיהן כרב באחת הקהילות נקרא 'הרב עמנואל' וכונה "רבן של כל מקובלי ארצות המערב". היה עשיר גדול, אהב לעשות מעשי צדקה וחסד וביתו היה פתוח לרווחה לכל נזקק. אסף כתבי יד יקרים ובפרט ספרי קבלה וסייע בהוצאה לאור של כתבי יד. לקראת זקנתו זכה להתגלות 'מגיד' שגילה לו סתרי תורה. ניהל ישיבה גדולה בעיר רוגיסו (איטליה) אליה נהרו מאות תלמידים וכל גדולי הדור העריצו אותו.
השיא אחת מבנותיו לבן אחותו (ר' יצחק ברכיה מפאנו) ואחת לתלמידו (ר' שבתאי באר).
כל יום נהג להתבודד בחדר מיוחד ולקשר נשמתו בבורא יתברך ולפני כניסתו לחדר קבע זמן למשמשו להיכנס לחדר בכדי לעוררו ולהפסיקו מדביקותו.
בשנת ה'ש"ף נפלה דליקה והמשמש שכח להגיע ולעוררו, כאשר נזכר מיהר לביתו אך גילה כי מרוב דביקות השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אלפסי זוטא (ק)
• אם כל חי: קבלה – נכלל ב"עשרה מאמרות"
• גור אריה: קבלה
• גלגולי נשמות (ק)
• הטוטפות: על תפילין
• היסודות: קבלה
• המדות: על י"ג מידות
• המלואים
• הנפש (ק)
• העיתים: על קהלת (ק)
• הרקיעים: קבלה
• התשובות
• חקור דין: על ראש השנה ויום כפור
• יונת אלם (ק)
• יין הרקח: קבלה
• ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל
• מאה קשיטה (ק)
• מאורות הגדולים
• מעין גנים: על המועדים וספירת העומר (ק)
• נעים זמירות ישראל
• סדר עבודה (ק)
• עולם קטן: קבלה
• עסיס רמונים
• עשרה מאמרות (ק)
• פלח הרמון (ק)
• צבאות ה': קבלה (ק)
• שבעים ושתים ידיעות (ק)
• שברי לוחות (ק)
• שבתות ה': על ימי השבוע (ק)
• שפת אמת: קבלה (ק)
• שו"ת הרמ"ע (ק)
• תקוני תשובה: תקונים וסגופים לבעלי תשובה