אביו: המקובל ר' לוי יצחק.
אמו: הרבנית חנה.
אשתו: הרבנית חיה מושקא.
אחיו: ר' דובער ור' ישראל אריה ליב.
סבא: ר' ברוך שניאור (מצד אביו) ור' מאיר שלמה ינובסקי (מצד אמו).
סבתא: הרבנית זלדה רחל (מצד אביו) והרבנית רחל (מצד אמו).

נולד ביום שישי י"א ניסן ה'תרס"ב בניקולייב (אוקראינה) ונקרא 'מנחם מענדל' ע"ש אדמו"ר בעל "הצמח-צדק". בהוראת אביו, אמו נטלה את ידיו ואת ידיה בכל פעם טרם הניקה אותו. בסוף שנת ה'תרס"ט עברו הוריו ליקטרינוסלב (אוקראינה) בה החל אביו לכהן כרב העיר. למד אצל ר' זלמן ווילענקין וכבר בגיל 11 הגיע לבית הוריו שדכן שהציע שידוך עבורו אולם שידוך זה לא בא לידי פועל.
בגיל 17 תכנן והקים בשיתוף העירייה את "פלוגת הקהילה היהודית" שהטילה את מוראה על הכובשים [המתנגדים למהפכה הבולשביקית] והגנה בהצלחה רבה על יהודי העיר. בשנת ה'תר"ף סייע לאביו בפעילותו ובניהול מחתרת שפתחה "חדרים" ותלמודי תורה. בשנת ה'תרפ"ג נסע לרוסטוב (רוסיה) ונפגש לראשונה עם אדמו"ר הריי"ץ. בשנת ה'תרפ"ד עבר יחד עם אדמו"ר הריי"ץ ללנינגרד אך חזר פעמים רבות ליקטרינוסלב ושימש  כאיש קשר בין אדמו"ר הריי"ץ ובין אביו (ר' לוי יצחק) בפעילותם המחתרתית בכל רחבי אוקראינה.
בחודש תשרי שנת ה'תרפ"ח נפרד מהוריו ועבר להתגורר בברלין (גרמניה). אדמו"ר הריי"ץ הציע לו לשאת את בתו (חיה מושקא) לאישה וסיפר כי הינו בקי במפרשים ראשונים ואחרונים, בשעה 04:00 לפנות בוקר אינו ישן לעולם או שעדיין לא ישן או שכבר התעורר, בכל לילה עורך "תיקון חצות", בקי בעל-פה בתלמוד הבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בתלמוד הירושלמי ונושא כליו, ברמב"ם ובכל ה'ליקוטי תורה'.
ביום שלישי י"ד כסלו שנת ה'תרפ"ט נשא לאישה את בתו של אדמו"ר הריי"ץ במבנה ישיבת "תומכי תמימים". היות והוריו לא יכלו לצאת מאוקראינה, השושבינים מצדו היו ר' משה הורנשטיין וזוגתו (בתו של אדמו"ר מהר"ש), האדמו"ר מראדזין (ר' מרדכי יוסף אלעזר) קרא את הכתובה ואדמו"ר הריי"ץ היה מסדר הקידושין. במהלך הסעודה חילק אדמו"ר הריי"ץ תשורה למשתתפים (צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף דברי הסבר בכתב ידו של הריי"ץ). לאחר החתונה התגורר בברלין (גרמניה), שקד על לימוד התורה ולמד הנדסה ופילוסופיה. בשנת ה'תרצ"ג עבר לפאריז (צרפת) השלים מספר תארים אקדמיים ב'סורבון' בנוסף לשקידתו בתורה. לאחר הכיבוש הנאצי עבר עם זוגתו לניצה (צרפת). אדמו"ר הריי"ץ עשה מאמצים רבים להוציאם מאירופה ובכ' ניסן ה'תש"א קיבל בקונסוליה האמריקאית במרסיי ויזה לארה"ב. לאחר השתדלויות רבות הגיע עם זוגתו לפורטוגל, הבריחו את הגבול לברצלונה (ספרד) ובכ"ח סיון הגיעו באוניה "סורפא פינטא" לארה"ב. אדמו"ר הריי"ץ מינה אותו לנהל את שלושת המוסדות - "מחנה ישראל", "מרכז לענייני חינוך" ו"קה"ת".
שנה לאחר פטירת אדמו"ר הריי"ץ, בי' שבט ה'תשי"א מסרו לו החסידים פ"נ [פדיון נפש] ובו מבקשים שיכהן כאדמו"ר. בתחילה סירב לקרוא את הפ"נ וכאשר קרא אותו פרץ בבכי. לאחר תפילת ערבית בבית המדרש 770 שברחוב איסטרן פארק וואי בברוקלין אמר שישנם שלושה דברים: 1.אהבת ה' 2.אהבת התורה 3.אהבת ישראל ואי אפשר להפריד ביניהם. אחד מזקני החסידים קם ואמר שהשיחות טובות מאוד אבל הקהל מבקש מאמר חסידות. שקט השתרר בבית המדרש ואז החל את המאמר "באתי לגני" [לצפיה]. מייד לאחר המאמר אמר: 'בחב"ד תבעו הנשיאים מהחסידים שיפעלו לבד וזהו ההפרש בין חב"ד לפולין. אנו נעזור כמה שנוכל, אך צריך לדעת שהעיקר הוא עבודה בכוח עצמו...' – והחל לכהן כאדמו"ר השביעי לחסידות חב"ד.
במשך שעות דרש במהלך 'התוועדויות' בנושאים שונים בכל התורה [פשט, רמז, דרש וסוד] ללא כל ספר לפניו, מדברי תורתו נדפסו ספרים רבים.
בהתאם להוראתו סיימו ביום שישי ט' שבט ה'תש"ל לאחר חצות היום את כתיבת ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו שאדמו"ר הריי"ץ החל בכתיבתו.
במהלך ההקפות של חג שמיני עצרת שנת ה'תשל"ח עבר התקף לב, מאז שהה בחדרו בבית המדרש 770 ורק בראש חודש כסלו יצא בפעם הראשונה.
במהלך המשפט בסוגיית הספרים, בית המשפט הפדראלי פטר אותו מלהעיד וביום ה' טבת ה'תשמ"ז הודיע כי קיבל את טיעוני "אגודת חסידי חב"ד". בשבת פרשת שופטים ה'תשמ"ח הכריז כי יש להתחיל לבנות בניינים חדשים, בניינים של תורה, עבודה וגמילות חסדים ובי"ז אלול הניח את "אבן הפינה" להרחבת בית המדרש 770.
לאחר פטירת זוגתו, שהה זמן רב יותר במשרדו שבבית המדרש 770 וכעבור שנתיים חדל כמעט להתגורר בביתו. היה בקי בחידושים האחרונים של המחקר המדעי, המריץ את הנשים ליטול חלק פעיל בעשייה ציבורית, יזם הקמת ארגון של נשות חב"ד וראה באישה את חוט-השדרה של הבית היהודי.
שלא כמו האדמו"רים לפניו, לא יצא לחופשה משך כל שנותיו והקדיש את כל זמנו ללימוד התורה ולהוספה בתורה ובמצוות. ביום הולדתו ה-80 דחה בנימוס את הזמנת נשיא ארה"ב [קרטר] להגיע לבית הלבן וביקש למסור לנשיא כי אין הוא נוהג לצאת למסעות ולביקורים וכי יום הולדתו של אדם לא נועד לחגיגות ולטקסים אלא לחשבון נפש ולהתבוננות.
השיב למאות מכתבים שקיבל כל יום ובהן בקשות לברכה, שאלות ועניינים אישיים של יהודים וגויים מכל קצוות תבל ועל פי הוראתו הדפיסו את תשובותיו בספרים "אגרות קודש". שלח מכתב אישי לכל ילד [מחסידי חב"ד] שהגיע לגיל מצוות, מכתב בו איחל את ברכותיו לכל זוג שהודיע על מועד נישואיו ולכל זוג שהודיע על ילד או ילדה שנולדו.
אהב כל יהודי, במשך שעות ארוכות עמד וחילק כוס של ברכה, שטרות ומטבעות לצדקה, ספרי תניא וקונטרסים שהודפסו תוך שהוא מטה אוזן קשבת ומענה לכל דורש. משנת ה'תשמ"א הפסיק לקבל אנשים באופן אישי ועד שנת ה'תשנ"ב קיבל במשרדו קבוצות: יהודים מכל העולם, מנהיגים [לצפיה], אנשי ממשל [לצפיה], רבנים [לצפיה], מקובלים, אדמו"רים ועוד. ר' ישראל אביחצירא (ה"בבא סאלי") רצה לעבור ולהתגורר בסמוך למקום מגוריו ובהוראתו נשאר בארץ ישראל.
בכל ליל שני של שמחת תורה לימד בשעה 04:00 לפנות בוקר לערך ניגון: 'אנעים זמירות' [להאזנה], 'אסדר לסעודתא' [להאזנה], 'אתה בחרתנו' [להאזנה], 'דרכך א-לוקינו' [להאזנה], 'הוא א-לוקינו' [להאזנה], 'והיא שעמדה' [להאזנה], 'כי אנו עמך' [להאזנה], 'צמאה לך נפשי' [להאזנה], 'רחמנא' [להאזנה], 'שמיל' [להאזנה]. במהלך כינוס ילדים שנערך בחודש תשרי ה'תשמ"א הורה להקים מסגרת " צבאות ה' " לילדים בכל העולם וכן שכל ילד וילדה צריכים לומר את 12 הפסוקים בכל הזדמנות אפשרית. על מנת לזכות את כלל ישראל הורה לקיים את עשרת המבצעים וכמו כן להסביר לגויים על קיום 7 מצוות בני נח.
השתטח על ציון חותנו (אדמו"ר הריי"ץ) כשהוא נושא עמו מאות מכתבים ופ"נים אותם היה קורא, מתפלל, מבקש ומזיל דמעות ועד שובו חזרה היה בצום [לצפיה].
בשנת ה'תשנ"א הכריז 'הגיע זמן הגאולה' וקרא לכל יהודי להתכונן לבואו הקרוב של משיח-צדקנו. ובכ"ח ניסן אמר במפתיע: 'מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני-ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל...עשו כל אשר ביכולתכם... להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!... ואני את שלי עשיתי ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם... שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש ומתוך שמחה וטוב לבב'.
בכ"ז אדר א' ה'תשנ"ב בשעה ששהה על קבר חותנו, לקה בשבץ ששיתק מחצית מגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור, אולם כעבור פרק זמן קצר המשיך להשיב על שאלות ומכתבים שהופנו אליו מכל העולם. לאחר החרפה במצב בריאותו בשנת ה'תשנ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אגרות קודש
• ביאורים: לפירוש רש"י, לפרקי אבות (ק)
• בצל החוכמה
• הדרנים של הש"ס
• הלכות בית הבחירה להרמב"ם (ק)
• יין מלכות ביאורים ברמב"ם
• כללי רש"י (ק)
• לוח היום יום
• לקוטי שיחות
• מגילת אסתר עם ביאורים (ק)
• ספר מאמרים
• קונטרס מאי חנוכה
• קונטרס גדרן של מצוות
• רשימות (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• שערי: אהבה, אמונה (ק), ארץ ישראל (ק), גאולה (ק1/ק2), הלכה ומנהג (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• שערי המועדים: ראש השנה (ק), יום הכפורים (ק), חג הסוכות (ק), שמיני עצרת-שמחת תורה (ק), חג החנוכה (ק), חג הפורים (ק), חג הפסח (ק1/ק2), ספירת העומר-פסח שני-ל''ג בעומר (ק), חג השבועות (ק), י'-י''ט כסלו (ק), חודש שבט (ק), חודש אדר (ק), חודש תמוז (ק), חודש מנחם אב (ק), חודש אלול (ק)
• שערי:לימוד חסידות, מילה(ק), צדקה(ק), שמיטה(ק)
• תורת מנחם – תפארת לוי יצחק
• תורת מנחם התוועדויות, דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות

תמונות הציון והבית באדיבות אייזנבאך מענדל שיחי'