אביו: אדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר (בעל "אמרי שאול").
אמו: הרבנית קיילא נחמה.
אשתו: הרבנית רבקה זלטה.
בנו: אדמו"ר רבי ישראל דן ממודז'יץ.
אחיו: ר' יהושע יחזקאל.
סבא: אדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ (מצד אביו) ואדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין (מצד אמו).
סבתא: הרבנית דאברע (מצד אביו).

נולד בד' אדר ה'תרס"ה בלובלין (פולין). מצד אמו מיוחס עד לר' עקיבא איגר.
גדל בבית סבו (אדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ) ולאחר פטירתו בשנת ה'תרפ"א שב לבית הוריו. בשנת ה'תרפ"ו נשא לאישה את מרת רבקה זלטה קאהן. הוסמך לרבנות בשנת ה'תר"ץ אולם סירב להצעה לכהן כרב בקהילת סניאטון (גליציה) היות ולא רצה לשהות במקום המרוחק מאביו.
בשנת ה'תרצ"ה הגיע יחד עם אביו לביקור בארץ ישראל. לאחר שהות של מספר חודשים במהלכם ביקרו בהילולת רשב"י במירון, בכותל המערבי ובמקומות נוספים החליט להישאר בארץ ישראל והתגורר בתל אביב. בשנת ה'תרצ"ו עלו גם זוגתו ובנם (אדמו"ר רבי ישראל דן) לארץ ישראל.
לאחר פטירת אביו (אדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר) בשנת ה'תש"ח החל לכהן כאדמו"ר השלישי לחסידות מודז'יץ וייסד את בית מדרשו ברחוב לילנבלום בתל אביב אולם כעבור זמן עבר לרחוב דיזנגוף. נודע כמתפלל מתוך התלהבות עצומה ודביקות, הלחין מאות ניגונים, בניהם: ‏'ברוך הוא אלקינו',  'והביאנו לציון עירך', 'לא תבושי', 'קדשנו במצוותיך... וטהר לבנו' וכונה "מנגן מפליא פלאות". שימש כחזן בתפילות, בהקפות שמחת תורה נהג להקדיש את ההקפה השישית לזכר קורבנות השואה – לאחר שירת 'עוזר דלים' ניגנו את 'לא למעננו' שהלחין אביו (בעל "אמרי שאול") בזמן השואה ולאחר מכן שרו את 'אני מאמין' שהלחין חסיד מודז'יץ – עזריאל דוד, ברכבת שהובילה אותו לאושוויץ [הבטיח מחצית מחלקו בעולם הבא למי שיעביר את המנגינה לרבו-אדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ].
בהתאם לבקשת אדמו"ר רבי ישראל מגור (הר"י) החל בשנת ה'תשל"ג לכהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נודע באהבתו לארץ ישראל, היה מגדולי התומכים בפעולות אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, בין החתומים על הכרוז לחיזוק 'מבצע תפילין' ומראשוני המעודדים את מבצע הדלקת נרות שבת קודש.
בשנת ה'תשל"ח זכה בתואר 'יקיר תל אביב' ובשנת ה'תשמ"א הקים את ישיבת "אמרי שאול" בבני ברק על שם אביו.
בשנת ה'תשמ"ד השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמרי אש

תמונת הצדיק באדיבות המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ