רבי כליפא בן מלכא
תאריך הילולא: ג' אלול מקום קבורה: מרוקו
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

בניו: ר' אברהם, דוד.
אחיותיו: מרת מלכה (בעלה רבי דוד בן ברוך), מרת שמחה.
סבא: ר' משה בן עטר (מצד אמו).
מוריו: ר' יהודה בן עטר, ר' יוסף, ר' שמואל הצרפתי.

נולד בשנת ה'ת"ל לערך בעיר סאפי (מרוקו).
למד בישיבה של ר' יוסף די מיסקיטה ולאחר שהתייתם משני הוריו נדד ברחבי מרוקו. בהגיעו לעיר פאס (מרוקו) למד בישיבה של ר' יהודה בן עטר ור' שמואל הצרפתי ובשובו לסאפי המשיך ללמוד בישיבה של ר' יוסף די מיסקיטה.
עבר להתגורר בעיר אגדיר (מרוקו) והחל לעסוק במסחר אולם רוב שעות היום הקדיש ללימוד התורה כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין ומסירת שיעורים לקהל המתפללים בבית הכנסת בו התפלל. נשא לאישה את בתו של ר' יצחק מונדיס ובנו הבכור (דוד) נפטר בגיל 11.
למד גם השכלה כללית ושפות שונות: איטלקית, ספרדית, עברית, ערבית ושימש כמתורגמן. נודע בבקיאותו בתלמוד הבבלי, בהלכות, בקבלה ובחכמת המוזיקה והתפרסם כמקובל גדול המלומד בניסים.
מונה לרב הקהילה באגדיר ומקהילות שונות ברחבי מרוקו פנו אליו בשאלות הלכתיות. השתתף בוויכוחים עם נוצרים על ענייני הדת, כתב שירים המתארים את תלאות נדודיו ופיוטים שחלקם הוכנסו ל"שירת הבקשות" כגון 'לא-ל עליון נורא' ובכל ענייני קודש נהג לחתום את שמו "אסף" – שם שניתן לו בחלום והוא אותה הגימטרייה של שמו 'כליפא' [=141].
בכ"ו תמוז ה'תקי"ד סיים לערוך את הספר "כף נקי" והקדיש אותו לידידו – ר' יצחק שלמה ישורון מאמסטרדם (הולנד) אולם לא הדפיס אף אחד מספריו. על אף בקיאותו בקבלה דחה שינויים הסותרים את מנהג המערב אפילו אם מקורם בספר הזוהר, הקפיד לשמר את נוסח ומנהגי התפילה של מרוקו והתנגד לתנועת השבתאות.
בשנת ה'תקכ"ה לערך השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אזנים לתורה
• כף נקי: פירוש על התפילה ושירים
• קול רינה
• רך וטוב: שו"ת

התמונה באדיבות "הקהילה היהודת באגאדיר"

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
אגאדיר.
קברו הועבר מבית הקברות הישן לבית הקברות החדש.