רבי ישראל ברגר
תאריך הילולא: כ''א אייר מקום קבורה: רומניה
אביו: ר' יצחק שמחה.
אשתו: הינדא (בזיווג ראשון), שרה פריידל (בזיווג שני).
בנו: ר' משה.
אחיו: ר' מאיר (בעל "אמרי ישראל").
סבא: ר' יחיאל מיכל (מצד אביו).
מוריו: ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט.

נולד בכ"ח שבט ה'תרט"ו בעיירה מאדיאר-לאפאש (רומניה) לאחר שאביו ביקש את ברכתו של אדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא היות וילדיו נפטרו בקטנותם.
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים ובגיל 8 לערך הגיע אל ר' אברהם שמואל בנימין סופר (בעל "כתב סופר") וחזר בפניו את כל מסכת "בבא קמא" כולל תוספות בעל פה.
בגיל 11 התארס עם בתו של אדמו"ר רבי מנחם מנדל האגר מזבלטוב ונסע לעיר סיגט (רומניה) ללמוד בישיבה של אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (בעל "ייטב לב"). כעבור 3 שנים שב לעיירה זבלוטוב (אוקראינה) וקיבל הסמכה לרבנות ממורו (אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט) וכן מאדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז ומאדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש (בעל "מעגלי צדק").
בגיל 14 התחתן ונסמך על שולחן חותנו.
בגיל 19 אדמו"ר רבי יעקב האגר מזבלטוב מסר לו את כתבי אדמו"ר רבי מנחם מנדל האגר מקוסוב על מנת לסדרם לדפוס ובשנת ה'תרל"ד הוציאם לאור בשם "רצון מנחם". סרב להפצרות מורו (אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט) לכהן כרב בטענה כי אינו רוצה ליהנות מכתרה של תורה וגם כאשר בתחילת שנת ה'תרל"ט הגיעה אליו משלחת מהעיירה פרוביז'נה (אוקראינה) והציע לו את משרת הרבנות סרב להצעתם, אולם לאחר שאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט ואדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא ציוו עליו לקבל את ההצעה החל לכהן כרב הקהילה בעיירה פרוביז'נה. בשנת ה'תרמ"א הוציא לאור את הספר "עטרת יעקב וישראל", לאחר שהתפרסם בחכמתו ובקיאותו בתורה קהילות שונות החלו לפנות אליו בהצעה למנותו לרב ובשנת ה'תרמ"ט מונה לרב ואב"ד [אב בית דין] בעיר ואטרה דורניי (רומניה) והוציא לאור את הספר "תעלומות חכמה" לר' יהודה צבי מראזדיל. לאחר פטירת ר' משה זאב קיטאי בי"א אלול ה'תר"ן התגלעה מחלוקת בנוגע למינויו כממלא מקומו כרב ואב"ד בעיר פיאטרה ניאמץ (רומניה) שנמשכה עד לעזיבתו בשנת ה'תרנ"ז ומינויו לרב בעיר בוזאו (רומניה). בשנת ה'תרנ"ח החל לכהן כרב ואב"ד העיר בוקרשט (רומניה), דאג לבסס את חיי הקהילה על פי התורה וההלכה, התכתב עם גדולי דורו, כתב והדפיס את רוב ספריו.
לאחר שזוגתו (הינדא) נפטרה בט"ז אייר ה'תרס"ה, נשא לאשה את בתו של ר' בן ציון יצחק ווסטרייך [אלמנת ר' משה אהרן הורוביץ אב"ד ריינזוב].
בל"ג בעומר שנת ה'תרע"ט חלה וכעבור ימים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    זכות ישראל/עשר צחצחות (ק)
•    ילקוט ישראל (ק)
•    עטרת יעקב וישראל: על המועדים (ק)
•    עין ישראל (ק)
•    רצון ישראל (ק1/ק2)
דרכי גישה
בוקרשט: במשך השנים קברו נעלם.
(בסמוך ציון זוגתו-הינדא).