מורו: ר' טרפון.
מתלמידיו: ר' יוסי בן כיפר.

חי בדור רביעי לתקופת התנאים.
לדעת הרמב"ם [רבי משה בן מימון] נקרא שזורי על שם מלאכתו – שזירת חבלים אולם לדעה אחרת נקרא על שם מקום מגוריו "שזור" שבאזור הגליל העליון.
'אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי הלכה כמותו' (תלמוד בבלי מנחות ל'/ב.).
'בראשונה היו אומרים: היוצא בקולר [בשלשלאות, שהוא נתון בסכנת מוות] ואמר: כתבו גט לאשתי – הרי אלו יכתבו ויתנו [אף על פי שלא אמר "ותנו"]. חזרו לומר: אף המפרש [בים] והיוצא בשיירא [למסע שיש בו סכנת דרכים]. רבי שמעון שזורי אומר: אף המסוכן [מחמת חולי]' (משנה גיטין ו'/ה').
'רבי שמעון שזורי אומר מדליקין בשמן פקועות ובנפט' (תלמוד בבלי שבת כ"ו/א').