אביו: ר' יצחק ברוך.
בניו: ר' משה וראובן.
בנותיו: גורג'יה ורג'ינה שרה.
סבא: ר' אליהו (מצד אביו).
מורו: המקובל רבי חיים שאול דוויך הכהן (בעל "איפה שלמה").

נולד בבגדאד (עיראק) בשנת ה'תר"ל.
למד בשקידה ובהתמדה בישיבות בבגדאד ובצנעה היה לומד את חכמת הקבלה. מרוב חיבתו לארץ הקודש החליט לעלות לארץ ישראל ובחודש סיון ה'תרס"ד עלה לישראל לאחר טלטולים ותלאות רבות. הגיע לירושלים והצטרף אל המקובלים בבית המדרש "בית א-ל" בעיר העתיקה. מיעט בשיחה ובשינה ורכש ידע רב בתורת הנסתר, התפלל על פי כוונות האריז"ל והרש"ש.
בשנת ה'תרס"ט כאשר נוסדה ישיבת "שושנים לדוד" לעדה הבבלית בירושלים מונה לרב הישיבה ולראב"ד [ראש אב בית דין] לעדה הבבלית. עבר לעליה קטנה הסמוכה לבית המדרש ובה הגה בספרי נגלה ונסתר שרכש לעצמו בפרוטות המעטות שהיו ברשותו. נהג לקום לפני חצות על מנת ללמוד, בחצות ערך תיקון חצות בבכי ובקינה על חורבן בית המקדש, לאחר שישן מעט השכים לפני עלות השחר ועסק בתורת הקבלה, הלך לבית הכנסת לתפילת שחרית כשהוא מעוטר בטלית ותפילין. אכל מעט והיה מכוון את כל "כוונות" הסעודה, נזהר מאוד לברך ברכות הנהנין בכוונה עצומה, בנחת ובשפה ברורה. מימיו לא שח שיחה בטילה בבית הכנסת ובעת הסעודה, כל יום סיים 18 פרקי משנה וביום השבת קבע שיעור בתלמוד עם תלמידיו ואחה"צ היה דורש בבית הכנסת בהלכה ובאגדה. כאשר ביקשו למנותו לרבה של דמשק (סוריה) מיאן לקבל את התפקיד, החל להעלות על הכתב את חיבוריו והצטרף אל המקובלים בשכונת הבוכרים שלמדו אצל המקובל ר' שאול דוויך הכהן בישיבת "רחובות הנהר". השיב לשאלות שהופנו אליו מאנגליה, הודו ורוסיה, כל שבת דרש במשך שעתיים בישיבת "שושנים לדוד" ואחר הצהריים בבית הכנסת "שאול צדקה".
לאחר פטירת זוגתו עזב את ביתו והסתגר בעזרת נשים של בית כנסת "שושנים לדוד", שם שקד על לימוד התורה, אכל וישן ולתפילות ירד לבית הכנסת להתפלל עם הציבור.
בשנת ה'תרצ"ט נחלש ונפל למשכב עד שלא היה יכול לדבר ובעת מנחה של שבת השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• חוקי חיים: דרושים לנישואין מילה ועוד (ק)
• חיים עד העולם: דרושים לסיום מסכת והדרנים (ק)
• יגל יעקב: דרושים על התורה (ק)
• כף החיים: על אורח-חיים ועל יורה דעה (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5/ק6/ק7/ק8/ק9/ק10)
• קול יעקב: על הלכות סתו"ם (ק)
• שו"ת באר מים חיים: על 4 חלקי שולחן ערוך