אביו: ר' יעקב שמואל.

אמו: רייזל.

אשתו: פייטשה.

בניו: ר' אלכסנדר סנדר השיל, וולף, יחזקאל, ר' יצחק, ר' פינחס, שלמה ושמואל.

בנותיו: איידל, חיה (חנה) לאה (בעלה ר' רפאל אליהו סגל הורוביץ), צ'ורטל (בעלה ר' מאיר ויינברגר מדוקלה) ורוזה.

אחיו: ר' אלעזר שמואלסון מקראקא ור' שלום שכנא מברודי.

אחותו: חנה רייזלה (בעלה שמחה בונים בונהרד).

סבא: ר' שאול מפשדבורז' (מצד אביו), ר' רפאל רש"ך (מצד אמו).

סבתא: לאה (מצד אמו).

נולד בשנת ה'תקל"ז/ח בפולין – צאצא לר' אברהם יהושע השיל מקראקא (בעל "חנוכת התורה").

מילדותו שקד על לימוד התורה ונודע כבקי בהלכות. בשנת ה'תקמ"ט התייתם מאביו ובגיל צעיר החל לכהן כדיין בעיר קרקוב (פולין).

נשא לאשה את בת אחיו – ר' שלום שכנא וזוגתו מלטשא [מלכה] הינדא ואימץ את שם המשפחה של אחיו-חמיו שאף הוא קיבלו מחמיו "לנדא". עסק במסחר ולאחר שהתעשר ויתר על משכורתו מקופת הקהילה ומימן את שיפוץ המקוה העירוני.

בשנת ה'תקס"ט נפטרה אמו.

לאחר פטירת ר' צבי דוד הלוי בשנת ה'תקצ"ב הקים בית דין בתמיכת החסידים ואחדים מבני הקהילה בקרקוב שחלקו על בחירתו הרשמית של ר' דב בר מייזליש לרב העיר קרקוב. כעבור למעלה מ – 20 שנה בהן נמשכה המחלוקת ר' דב בר מייזליש עבר לכהן כרב העיר ורשה (פולין), והכתירו אותו באופן רשמי לרב העיר קרקוב אולם בשנים הראשונות לכהונתו יחסיו עם חסידי צאנז היו עכורים היות וחלק על פסק של אדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים").

לא אכל דבר מן החי, ערך סיגופים וצומות ובימים שלא צם אכל תפוח אדמה מטוגן ושתה כוס קפה שחור, ישן כשעתיים בלבד ביממה ובמהלך השינה מלמל מזמורי תהלים, אף על פי כן נודע כבעל כח פיזי רב וכאשר הקיסר [פרנץ יוזף] ביקר בקרקוב התפעל ממראהו. טען כי רק בארץ ישראל תיתכן אפשרות להקים יישוב יהודי ובתקופת "גזירת הלבוש" בפולין בשנת ה'תר"ד אסר להחליף את הלבוש המסורתי היהודי.

בשנת ה'תר"ז נפטרה זוגתו.

לאחר שחלה הוסיפו לו את השם "רפאל", בליל שבת שנת ה'תרי"ד ביקש שיישאוהו לבית הכנסת, אמר לפני התיבה את מזמור כ"ט בספר תהלים, קידש על היין והשיב את נשמתו ליוצרה.