אביו: ר' לוי יצחק.
אחיו: ר' יהושע.

נולד בשנת ה'תמ"ז. היה עשיר מופלג, התפרסם כגדול בתורה וכיהן כר"מ בלבוב.
לאחר שיהודי בשם יאן פיליפוביץ' המיר את דתו בעקבות הסתות של נוצרים וגזירות, התחרט על מעשיו ורצה לחזור ליהדותו. הכמרים שהרגישו בדבר ניסו למנוע אותו מלשוב ליהדותו והאשימו את ר' חיים ואת אחיו הצעיר (ר' יהושע) בנסיונות להחזיר את המומר יאן פיליפוביץ' ליהדות. שניהם נתפסו בליל פסח והושמו במאסר. הם עונו בעינויים קשים ומושל המחוז, אבלונסקי הוציא את דינם למוות במיתות משונות. ר' חיים נידון לחתוך את ידיו ורגליו, להוציא את לשונו ולבו ולאחר מכן לשרוף אותו.
אחד הנזירים מן הישועיים ניסה להשפיע עליו להמיר את דתו ולהינצל מהעונש, אך ר' חיים דחה בבוז את הצעתו. טרם הוצאתו להורג התפלל תפילת מנחה באימה, קיבל את גזר דינו בשמחה והתוודה ברבים כי גזרו לחתוך את ידיו כיון שספר בידיו מעות על מנת שיאשרו לו את קבלת הרבנות, גזרו לחתוך את לשונו כיון שלמד לשון לטינית ושפות נוספות, גזרו לרוצץ את מוחו כיון שהיה מהרהר בענייני עולם ופוסק מדברי תורה. לפני מותו ציווה להתרחק מהשררה וממחלוקת, ולא לקבל שררה ורבנות ע"י ממון. בשנת ה'תפ"ח גופו המרוסק הועלה יחד עם גופת אחיו על המוקד ברחוב העיר לבוב במעמד ראשי הכהונה הקתולית וההמון המוסת.
קהילת לבוב פדתה את אפר האחים הקדושים בכסף רב והביאה אותם לקבורה בבית החיים בלבוב.