אביו: ר' שמחה בונם.

אמו: דינה.

אשתו: הרבנית ברכה אסתר (בזיווג ראשון), הרבנית נחמה (בזיווג שני).

בניו: מזיווג ראשון – ר' שמחה בונים. מזיווג שני – ר' חיים שלמה, ר' משה יהודה.

בנותיו: מזיווג שני – אסתר לאה (בעלה ר' חיים שלום דייטש), יפה מרים (בעלה ר' אברהם דב אוירבך).

אחיו: ר' אברהם, ר' אהרון, ר' דוד ור' יהושע.

סבא: ר' משה מנחם מנדל (מצד אביו), ר' יהודה לייב קסטלניץ מסלונים (מצד אמו).

סבתא: שיינא (מצד אביו), מרים (מצד אמו).

מוריו: ר' יצחק וינוגרד, ר' משה קלירס (בעל "טבור הארץ").

נולד בכ"ז אלול ה'תרנ"ד בירושלים (ישראל).

בילדותו למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים.

בשנת ה'תרע"ב נשא לאשה את בתם של שרה חאשע ור' יצחק מתתיהו סנדברג ועבר להתגורר בטבריה. נסמך על שולחן חותנו ולמד בישיבת "אור תורה", לבקשתו אביו הסכים ללמוד עמו את תורת הקבלה, התעמק גם בלימוד ספרי חסידות, נודע כגאון בתורה והוסמך לרבנות על ידי ר' משה קלירס.

לאחר שזוגתו (ברכה אסתר) נפטרה בי"ג אייר ה'תרצ"ח ונטמנה בבית החיים בטבריה נשא לאשה את בתם של חוה יוכבד ור' אהרן יוסף לוריא (בעל "עבודת פנים").

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד ברח לאלכסנדריה (מצרים) ולאחר שכספו אזל הפליג לארצות הברית יחד עם ידידו (ר' יצחק מתתיהו וינברג) שקיבל הוראה מאדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים לנסוע לארצות הברית על מנת לאסוף כספים עבור חסידי סלונים בטבריה. אסף כספים למען יהודי מזרח אירופה ולאחר זמן מונה לרב בעיר בוסטון (מסצ'וסטס). ייסד בניו יורק את ארגון "עזרת נשים" שפעל לאיסוף כספים עבור ישיבת "אור תורה" ובניית בית כנסת "אור תורה". לאחר חג פסח שנת ה'תרצ"ד שב לארץ ישראל ובט' אלול התרצ"ד אביו נפטר. בהתאם לצוואת ר' משה קלירס מונה למלא את מקומו כרב האשכנזי של טבריה וראש ישיבת "אור תורה" אולם לאחר מינויו של ר' יוחנן זרחי [זופוביץ] לרב האשכנזי בעיר טבריה החל לכהן ברבנות המאוחדת של טבריה ולרב קהילת חסידי סלונים. נבחר כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אך בשנת ה'תשי"ד ויתר על חברותו ולאחר פטירת ר' מאיר קרליץ בט"ו אדר ה'תשט"ו נבחר לרב מפלגת "פועלי אגודת ישראל".
נודע באהבתו לכל יהודי, במסירות נפש דאג לעניים ולאלמנות, אסף כספים ונתן גם חלק ממשכורתו על מנת לעשות צדקה וחסד בסתר, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ונהג לומר לאורחיו 'לא אני עושה עמכם טובה אלא אתם עמדי'. השתתף בחגיגות יום העצמאות ואף ביקש מהאופה בטבריה להכין חלות היות וזהו יום חג.

לאחר שסבל זמן רב ממחלה בליבו בשנת ה'תשי"ח השיב את נשמתו ליוצרה.

על שמו הוקם בית כנסת "שער אשר" בשכונת בית וגן בטבריה ונקרא רחוב בשכונת "זיכרון מאיר" בבני ברק.

מספריו:

•    בנערינו ובזקנינו

•    טעם זקנים (ק)