אביו: ר' יעקב.

מתלמידיו: ר' יוסף חיון (בעל "מילי דאבות"), ר' יצחק אבוהב גאון קסטיליה (בעל "נהר פישון"), המקובל רבי יצחק די ליאון, ר' יצחק קארו, ר' שמואל אל וולאנסי, ר' שמעון מיימי, ר' שם טוב אבן שם טוב [השני].

נולד בשנת ה'ק"ך בקסטיליה (ספרד).

יומם ולילה שקד על לימוד התורה, התעמק בלימוד קבלה ונודע כפועל ישועות, יחד עם זאת למד מתמטיקה ורפואה.

עמד בראש ישיבה גדולה בעיר סמורה (ספרד), התפרסם כאחד מגדולי חכמי ספרד וכונה "הגאון של קסטיליה". בעקבות התדרדרות רוחנית והתרחקות של יהודים רבים מחיים בדרך התורה והמצוות דאג לאסוף תלמידים לישיבה ולקרב יהודים ללימוד התורה. נהג לכתוב הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] ללא האות ק' – הב"ה, הציע חמישה שלבי לימוד על מנת להקיף כל סוגיה בשלמות ובספרו "דרכי התלמוד" העניק לראשונה כללים לעזרה בעיון בדברי "הראשונים" וקבע כי שיטתו נושאת פירות אך ורק אם ימלאו את ארבעת התנאים: 1.התמדה 2.השתדלות וחריצות 3.קריאה בשמחה ובקול רם 4.סייעתא דשמייא.

בשנת ה'ר"י נבחר כחבר בוועדה שתפקידה לחלק את נטל המיסים בין יהודי מלכות קסטיליה. בעקבות גזירות המלכות ורדיפת היהודים נדד ממקום למקום, לאחר שהתפלל בחודש סיון על קברו של המקובל רבי יוסף גיקטיליא (בעל "שערי אורה") אמר לתלמידיו כי בעוד 8 ימים יפטר ובשנת ה'רכ"ג השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    דרכי התלמוד/דרכי הגמרא (ק)