אביו: ר' מתתיהו.
בניו: ר' אברהם אליעזר מבריגל, ר' ברוך [אב"ד רזפניק], ר' יוסף יוסקא.
בתו: הרבנית רבקה (בעלה אדמו"ר רבי יהודה פאכטר מדמביץ).
מורו: אדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ (בעל "אילה שלוחה").
נולד בשנת ה'תקמ"ב לערך בפולין.
מילדותו שקד על לימוד התורה ובנעוריו החל להסתופף בחצרות אדמו"רים – רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין], אדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ ואדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
התגורר בעיר דמביצה (פולין) ולאחר שראה בחזיון כאשר הסתכל לתוך באר מים איך שבנו נופל לנהר וטובע וכעבור זמן הגיע שליח והודיע לו כי בנו שנסע למדינה אחרת טבע בנהר קיבל על עצמו לערוך סיגופים. במשך 40 שנה ערך תעניות משבת לשבת עד שמרוב חולשה לא היה יכול ללכת ברגליו. למרות שהתפרסם כצדיק ואיש קדוש סרב לקבל עול הנהגה ונסע כחסיד אל ידידו – אדמו"ר רבי חיים ליבוש הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים") עד שציווה עליו להדריך יהודים בעבודת ה' ולקבל עליו את עול הרבנות והחל לכהן כאדמו"ר בעיר דמביצה.
נודע כפועל ישועות, כאשר קיבל קוויטל [פתקא] לא הסכים לקבל כסף אלא ביקש שיתנו נרות עבור פדיון נפש ונהג לברך "בראשית ברא א-לקים" בראשונה ייתן לך א-לקים בריאות הגוף "ברא" מלשון בריאות ואחר כך ייתן לך "את השמים ואת הארץ" שהשמים יתנו טל ומטר והארץ תיתן יבולה בברכה ותהיה לך פרנסה וכל טוב.
לקראת זקנתו עבר להתגורר בעיר בריגל [בז'סקו] (פולין).
על שם עיירות מגוריו כונה "רבי פנחס'ל דעמביצער" ו"רבי פנחס'ל בריגלער".
במוצאי יום הכפורים שנת ה'תרל"ב השיב את נשמתו ליוצרה.