אביו: ר' שם טוב.
בניו: ר' וידאל, ר' יוסף (בעל "שמו יוסף"), ר' יעקב, ר' שלמה, ר' שם טוב.
מתלמידיו: ר' ישעיה בן נאים.

נולד בשנת ה'תקל"ז.
שקד על לימוד התורה וקידש את עצמו. רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות אולם כאשר יהודי העיר טיטואן ביקשו שיכהן כרבם, סירב ברוב ענוותנותו. כיון ואנשי הקהילה לא הרפו מבקשתם עזב את העיר ועבר לגיברלטר. אנשי עירו שלחו אחריו שליחים על מנת להחזירו לטיטואן ולאחר שהראו לו בחלום כי עליו לשבת בראש, כיהן כרב הקהילה בטיטואן במשך 40 שנה.
בראש חודש אדר שנת ה'תרכ"ו נפטר בנו (יעקב).
בגיל 93 נחלש מאוד ולמד רק מסכת קדשים וטהרות. במשך 3 שבועות שכב על ערש דווי אולם הקפיד שיגיעו לביתו מנין לתפילה. ציוה שכאשר ילוו את מיטתו לא יקראו לו בתארים אלא רק רב ודיין, את בניו ציווה שימשיכו במעשי צדקה וחסד וביקש שיכריזו כי הוא מבקש מחילה אם פגע במישהו.
בשנת ה'תר"ל עם כניסת השבת בעת ששפתותיו מלמלו את המילים "מזמור שיר ליום השבת" מתוך קבלת שבת השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• ויאמר יצחק (ק1/ק2)

התמונות באדיבות אתר cementeriojudiotetuan