fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi

אביו: ר' יעקב חי.

אמו: דיאמנטה.

אשתו: ציפורה.

מוריו: המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלה (בעל "גבול בנימין"), ר' דוד פנצי, ר' ישעיהו באסאן (בעל "לחמי תודה").

מתלמידיו: המקובל רבי יקותיאל גורדון (בעל "משלוח מנות"), המקובל רבי משה דוד ואלי (בעל "כסא נכון"), המקובל רבי שלמה אליהו (בעל "ברכת אליהו").

נולד בשנת ה'תס"ז בעיר פדובה (איטליה).

מילדותו ניכר בכישרונות נדירים ובמידות נעלות. למד תורה בשקידה וכן בוטניקה, מתמטיקה, פיזיקה, שפות שונות: איטלקית, יוונית, רומנית אך בעיקר התעמק בלימוד תורת הנסתר ובגיל 14 גילה בקיאות רבה בספרי הקבלה וידע בעל-פה את כתבי האריז"ל.

כאשר מורו (ר' ישעיהו באסאן) עבר בשנת ה'תפ"ב לעיר רג'ו אמיליה (איטליה) ניהל במקומו את הישיבה בפדובה יחד עם המקובל ר' משה דוד ואלי. עמד בראש קבוצת תלמידי חכמים שנקראה "מבקשי השם" שעסקו בלימוד תורת הקבלה, כתב פיוטים ובגיל 18 הוציא לאור את ספרו הראשון "לשון לימודים".

בחודש סיון ה'תפ"ז זכה להתגלות של מלאך שגילה לו סודות מן התורה. מדי פעם התגלו לו גם נשמות האבות הקדושים, אליהו הנביא ונשמות צדיקים על פיהם כתב ספרים העוסקים בקבלה. לאחר שגילה על כך לתלמידיו, המקובל רבי יקותיאל גורדון [תלמידו] פרסם את העניין ורבים נהרו לבית מדרשו.

ר' משה חגיז שנלחם בחורמה נגד התנועות המשיחיות הזהיר את רבני ונציה (איטליה) ולאחר שרבני ונציה פנו אל מורו (ר' ישעיהו באסאן) לשאול לדעתו פרצה מחלוקת בעניין בין רבני איטליה וגרמניה. על אף ניסיונותיו להסביר לרבני ונציה וליבורנו את דרכו בעבודת ה' אולץ בחודש אב ה'ת"ץ להישבע שלא יעשה ייחודים בקבלה ולא יחבר ספרים בשם מגידים או נשמות המתגלות אליו כל זמן שהותו בחוץ לארץ, מסר לידיהם את כל כתביו וכאות לישוב העניין רבני ונציה העניקו לו כתב סמיכה לרבנות.

עסק במסחר יחד עם אביו. בשנת ה'תצ"א נשא לאשה את בתו של ר' דוד פינצי [אב"ד מנטובה] ושב להתגורר בפדובה.

בשנת ה'תצ"ה רבני ונציה חשדו כי בכוונתו להוציא לאור ספרי קבלה חדשים וכי הינו ממשיך לעסוק בקבלה מעשית ושוב התעוררה נגדו התנגדות. רבנים מאיטליה, גרמניה ופולין הכריזו חרם על כל כתביו וחלקם אף נשרפו. על כן החליט לעבור להתגורר באמסטרדם (הולנד), בדרכו עבר בפרנקפורט (גרמניה) ואולץ להודות בפני בית-דין כי הפר את שבועתו ולהישבע שנית. יהודי אמסטרדם קיבלו אותו בכבוד רב וכינוהו 'ממשה עד משה לא קם כמשה'. לפרנסתו עסק בהוראה והתכתב עם תלמידיו בפדובה. הביא להולנד את הוריו וכיון שלא רצה להתפרנס מהתורה עסק בליטוש יהלומים ופרנס את משפחתו בכבוד.

כתב כ – 80 ספרים בקבלה, מוסר, מחזות ושירה אולם רבים מספריו אבדו.

בשנת ה'תק"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו. ייסד בית כנסת, כתב ספר תורה והמשיך לעסוק בלימוד תורת הקבלה.

בשנת ה'תק"ו חלה עם בני ביתו במגיפה שפרצה בעכו והשיב את נשמתו ליוצרה יחד עם אשתו ובנו.

מספריו:

•    אדיר במרום: פירוש על האדרא רבא (ק)

•    בנין עולם

•    דעת תבונות (ק)

•    דרך הגאולה

•    דרך ה' (ק)

•    דרך חכמה (ק)

•    דרך תבונות: על התלמוד (ק)

•    האילן הקדוש

•    זוהר תניינא: סודות שנגלו לו ע"י המלאך

•    חוקר ומקובל (ק)

•    ים ויבשה

•    ירים משה

•    חכמת האמת

•    כללי חכמת האמת

•    לישרים תהילה: דרמה לכבוד חתונת תלמידו (ק)

•    לשון לימודים (ק)

•    מאמר החכמה: על יסודות הקבלה (ק)

•    מאמר העיקרים (ק)

•    מאמר על ההגדות (ק)

•    מגדל עוז: דרמה לכבוד חתונת ידידו

•    מאמר הויכוח

•    מסילת ישרים: מוסר (ק)

•    מסכת מידות: על צורת הבית השלישי

•    משכני עליון: עניין בית המקדש עפ"י הקבלה

•    נזיר א-להים (ק)

•    ספר הדרכים (ק)

•    ספר הכללים

•    ספר השירים

•    עשרה אורות

•    פתחי חכמה (ק)

•    קנאת ה' צ-באות

•    תקונים חדשים (ק)