בנותיו: הרבנית איידל דינה
(אדמו''ר רבי חנוך העניך דוב זילברפארב מקוידינוב-בוטושני), באבצא שיינדיל
(בעלה ר' זיידל שמעלנער), יוכבד חנה, הרבנית לאה רעכיל
(בעלה אדמו"ר רבי יעקב ישראל ישורון רובין מסאסרעגען-סוליצא), הרבנית מלכה
(בעלה אדמו"ר רבי אברהם אביש הלוי קנר מצ'כוב-חיפה), רחל
(בעלה ר' יעקב ישראל ישורון רובין) ותמר ברכה.
אחיו: ר' אלתר
[אב"ד פודולואי], ר' מאיר
[אב"ד שאץ].
סבא: ר' חיים מסאנטינוב
(מצד אביו), אדמו"ר רבי מאיר לייפר מפרמישלאן
(מצד אמו).
מורו: אדמו"ר רבי יואל משאץ
[אביו].
נולד בשנת ה'תר"ך בעיירה ויבירנוביקא ונקרא 'יוסף', לאחר הברית הוסיפו לו את השמות 'מרדכי' ו'משה'.
מילדותו ניכר בקדושתו ומידותיו הנעלות, שקד על לימוד התורה יחד עם אביו וזכה לגילוי אליהו הנביא.
נשא לאישה את בתו של ר' אליעזר צבי סאפרין מקומרנה
(בעל "דמשק אליעזר") אולם בתוך שנת הנישואין הראשונה נפטרה במהלך לידה יחד עם הוולד. על אף הצער הרב והכאב המשיך בעבודת ה' וכעבור זמן נשא לאישה את בתו של ר' נפתלי רובין מראדיחוב.
התפרסם כגאון בתורה, בענוותנותו סרב להצעות לכהן כרב ודיין בקהילות שונות ולפרנסתו עסק כסופר סת"ם
[ספרי תורה, תפילין, מזוזות].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרמ"ו נענה להפצרות החסידים למלא את מקומו כאדמו"ר, כיהן כאב"ד
[אב בית דין] בכפר סוליצה (רומניה) ו
כונה "רבי משה'לה סוליצער". כעבור שנים אחדות מינה את חתנו
(אדמו"ר רבי יעקב ישראל ישורון רובין) לאב"ד במקומו ועבר להתגורר בעיר בוטושאן (רומניה).
יומם ולילה שקד על לימוד תורת הנגלה ותורת הנסתר, קיבל בסבר פנים יפות את ההמונים שנהרו להתברך ולקבל את עצתו, העניק צדקה לנזקקים ביד רחבה ונודע באהבתו לארץ ישראל.
בה' טבת ה'תר"ע נפטרה בתו הבכורה
(יוכבד חנה) ו – 3 שבועות לאחר מכן בכ"ט טבת נפטר בנו
(מאיר) בהיותם עדיין ילדים. בי"ח טבת ה'תרע"א נפטרה בתו – הרבנית לאה רעכיל. בא' אייר ה'תרע"ג נפטרה בתו – תמר ברכה. בט"ז אייר ה'תרע"ט נפטרה בתו – באבצא שיינדיל. בכ"א שבט ה'תרפ"ג נפטרה זוגתו
(פייגא).
בשנת ה'תרפ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
תמונת האוהל והציון באדיבות מוסדות שטפנשט