אביו: המקובל רבי נחמיה.אמו: מרת פינעאשתו: הרבנית חנה ליבא.בניו: אברהם, אהרן, דוד, ר' יוסף צבי.בנותיו: מרים, רחל (בעלה ר' מנחם בן ציון וילהלם).אחיו: ישראל שמעון.אחותו: טויבא מרים (בעלה המקובל רבי אברהם משה בעל "חידושי אברהם משה").סבא: ר' ישעיה.מורו: המקובל ר' מרדכי שרעבי.
נולד בחודש תמוז ה'תר"ס בירושלים (ישראל).מילדותו שקד על לימוד התורה ונודע כבקי בעל פה בש"ס ומפרשיו. טרח רבות בקירוב יהודים לשמירת מצוות ובהפצת חסידות ברסלב. מסר שיעורי תורה במיוחד בספר הזוהר ב"חברת אהבת חיים" ובבית כנסת "בית אהרן" בשכונת "בית ישראל" בירושלים והזהיר על שמירת העיניים.נשא לאשה את בתם של ר' אליהו נחום וגולדה צינא גליקמן.כל לילה התעורר בחצות ולאחר שערך "תיקון חצות" והמשיך להתעמק בלימוד בתורת הנסתר. נודע כבעל רוח הקודש הבקי בחכמת כף היד והפרצוף וראה את שם ה' על המצח של כל יהודי. כיהן כראש ישיבת המקובלים "שער השמים" ונמנה על ל"ו צדיקים בדורו. הקפיד כל שבוע להגיע לכותל המערבי ביום שישי לאחר חצות היום.בשנת ה'תשמ"ט ביקש לראות את התינוקות שנולדו במשפחתו ואמר 'אם את המשיח לא זכיתי לראות לפחות אני רואה פני תינוקות אלו שהם ודאי יזכו לראות פני משיח' וכעבור ימים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה.