אביו: ר' מתתיהו.
נודע כבקי בכל התורה ובעל יראת שמים גדולה, הוסמך לרבנות וקיבל את רשות אביו לעמוד בראש ישיבה.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'קמ"ה נבחר על ידי אנשי הקהילה וקיבל את אישור מלך צרפת [שארל השישי] למלא את מקומו כרב הראשי של פריז, כיהן גם כראש הישיבה שייסד אביו, התפרסם כגדול בתורה והסמיך שלושה מתלמידיו לרבנות.
בשנת ה'ק"ן התעוררה מחלוקת גדולה על מינויו לאחר שר' מאיר בן רבי ברוך הלוי הסמיך לרבנות את ר' ישעיה אסטרוק בן אבא מרי והכריז עליו כרב הראשי לצרפת ושכל יהודי הקהילות מחויבים להיות כפופים רק אליו, אולם הריב"ש [רבי יצחק בר ששת ברפת] שנתבקש לפסוק בעניין קבע כי אין להכרזה כל תוקף.
עם גירוש היהודים מצרפת בשנת ה'קנ"ד נאלץ לעבור לאיטליה והשיב את נשמתו ליוצרה.